יום שבת, 30 ביוני 2012

אנדה עמיר פינקרפלד לילדים

החודש, ב- 26 בו, חל יובל ה- 110 להולדתה של אנדה עמיר פינקפלד



(26 ביוני 1902, גליציה – 27 במרץ 1981, כ"א באדר ב' תשמ"א, תל אביב).

אנדה עמיר פינקרפלד גדלה בבית בו לא דגלו בחינוך יהודי או ציוני והחלה לכתוב שירה בשפת האם שלה, פולנית. ספרה הראשון עסק בשבחה של האמנציפציה הפולנית. בעקבות הפוגרום בלבוב היא הצטרפה לשומר הצעיר ואף הגרה לפלסטינה ב- 1920 אך חזרה לפולין קבלה תואר ראשון ואז חזרה שוב לפלסטינה, הפעם בלווית בעלה, אריה קרמפנר עמיר, ב- 1924. לאחר שגרו בבית אלפא ובתל אביב, התיישבו בקריית ענבים ושם נולדה בתם צפור. בנם עמוס נולד מאוחר יותר בתל אביב ולימים נעשה טייס בחיל האוויר. עד 1929 עבדה כמיקרוביולוגית. לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה בשליחות הסוכנות היהודית למחנות הפליטים בגרמניה (19461947). יומנה מאותה תקופה שמור בבית לוין קיפניס.
בינואר 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, התנדבה אנדה עמיר-פינקרפלד לאסוף חומר כתוב על הנופלים, ולרכז את עזבונותיהם הספרותיים. עם הקמת משרד הביטחון העבירה את פעילותה לארכיון צה"ל, ובסוף 1949 הצטרפה למחלקה להנצחת החייל. הכרך הראשון של מפעל ההנצחה "יזכר" (1955) – כיום באתר האינטרנט "נזכור את כולם" – והכרך הראשון של "גווילי אש" (1952), מבוססים ברובם על החומר שאספה. במהלך שהותה בקניה הקימה שם חוג דרמטי ובשובה ניהלה את בית מניה ביאליק.

בהשפעתו של המשורר אורי צבי גרינברג ויתרה עמיר פינקרפלד על האמביציות שלה להיעשות למשוררת פולניה ועברה לכתוב בעברית. הפרסום הראשון שלה נעשה תחת שם העט בת-חדוה, ע"ש אמהּ (עברות של שמהּ של אמהּ). את ספרה הראשון, ימים דובבים (1929), פרסמה בשמה היא. שירתה נתקבלה באהדה רבה ע"י רחל שציינה את הבהירות המודרנית של שיריה, אולם יעקב פיכמן ובן ציון כץ היו פושרים בביקורת שלהם. שיריה של עמיר פינקרפלד עסקו בדמויות תנכיות כמו אבישג, הגר, אשת לוט ויעל. בעקבות מלחמת העולם השנייה  ומלחמת השחרור נכנסו תכנים נוספים לשיריה. בניגוד לרחל או אסתר ראב בנות זמנה, ששירתן הייתה בעיקר אישית, עמיר פינקרפלד התמודדה גם עם נושא השואה בשיריה.

הדברים הכתובים עד כאן מסתמכים בעיקר על הערך אנדה עמיר פינקרפלד באנגלית, שנכתב ע"י Wendy Zierler מתוך האנציקלופדיה על אודות נשים יהודיות.


מכתב מדוד בן גוריון לאנדה עמיר 1952. ללחוץ על התמונה להגדלה 
















בדצמבר 1953 זכתה בפרס רופין , בשנת 1978 הוענק לה פרס ישראל לספרות ילדים.

וכאן עניני אכן באנדה עמיר פינקרפלד ככותבת לילדים. עמיר פינקרפלד פרסמה כעשרים ספרי ילדים ועִבדה אחרים. היא פרסמה שירים בעיתון דבר לילדים והייתה מן הכותבים הקבועים בעיתון עולמי הקטן יחד עם ביאליק, לוין קפניס ואחרים. עולמי הקטן יצא לאור ביוזמת רשת "תרבות" בפולין בין השנים 1936- 1939.

מספריה לילדים:

1934- פרס ביאליק

איור של גוטמן לשירי ילדים

(1940) – מונולוגים בחרוזים של חודשי השנה.









































(1958 – סיפורו הרגיש של ילד, השומע כי אחיו נהרג בקרב והוא יוצא לחפשו, עד שהוא לומד להבין את משמעות המוות.

גרסה מקוצרת
1959) – יצורי היער מחליטים להעמיד לדין את האדם המשחית וגוזרים על ילד לשרת את החיות ולטפל בצמחים.
מסדה 1973

1981

כאמור עמיר פינקרפלד אף תרגמה ועבדה מן הספרות הזרה בדומה ללאה גולדברג ואחרים. הנה למשל:


יש לקטי שירים שכונסו לאחר מותה של אנדה עמיר. האחרון שבהם יצא ב- 2010:



על שפת הים

אתמול על שפת הים

אספתי צדפים,

בניתי רחובות,

כבישים,בתים יפים.

כל חברי הביטו.

והנה עבר גמל,

הרס לי את כל העיר.

לשוא כל העמל!

איור של נחום גוטמן לשיר על שפת הים

עיני תכלת
עיני תכלת - לכאורה שיר מחוייך, על פתרון לא מעשי לבעיה "של ילדים" או אפילו לבעיה "של בנות". בעוד שנים ניתקל במשהו דומה בספר גומות החן של זוהר של מאיר שלו, אבל איזה הבדל. אצל שלו אי המרוצות והרצון לשינוי הוא ברמת הפרט כי גומות חן אינן סיפור גדול באמת. נדמה לי שאין הרבה נערים ונערות שמעמדם החברתי נקבע לפי עומק גומותיהם. בשיר הזה מדובר במשהו אחר לגמרי. מדובר בילדים הבהירים שכמהו להיות שחומים (ומקובלים) כמו הצברים. חלקם היו עולים חדשים בעצמם וחלקם נולדו בארץ לעולים חדשים ועם בואם נתקלו בשלילת הגלות, החל בשמם שעוברת עם נחיתתם. השיר כה קצר עד כי לא לגמרי ברור האם עמיר פינקרפלד מצטרפת לשלילת הגלות או מבינה לליבה של הילדה או שני הדברים כאחת. דומה שהאפשרות האחרונה היא המדויקת שכן גם בשיר על שפת הים, כאן למעלה, נכרת אמביוולנטיות.

זה איננו כתב ידה של אנדה עמיר. לחצו להגדלה

איור לכוכבים שובבים - שרה. לחצו להגדלה



והנה "מיני-סקופ" : אנדה עמיר כתבה סיפור בהמשכים בדבר לילדים בשם הרפתקאותיהם של מְרוּ וּוְרוּ. מְרוּ וּוְרוּ הם חתול וכלב, אך אינני יודעת מי הוא מי. העתקתי פרק אחד:

הרפתקאותיהם של מְרוּ וּוְרוּ. אנדה עמיר. דבר לילדים (זה איננו כתב ידה של המחברת). לחצו להגדלה.


הקטעים/תמונות הבאות,  המתייחסים אל עמיר פינקרפלד, לקוחים מספרו של צבי שארפשטיין, יוצרי ספרות הילדים שלנו, הוצאת שילה, ניו יורק:






שירים נוספים לילדים , תווים לשירים וחומרים נוספים אפשר למצוא באתר שהוקם לכבוד אנדה עמיר ע"י חברות קבוצת "דו רה מי" .

אין תגובות:

פרסום תגובה