רשימות; בעיקר על ספרי ילדים: שירי ערש של לאה גולדברג

יום שישי, 4 במאי 2012

שירי ערש של לאה גולדברג

הופעתו הראשונה של פזמון ליקינתון הייתה בעתון הילדים, דבר לילדים ב- 1938, שגולדברג הייתה סגנית העורך בו: "איור חינוכי".

בספריית פועלים (2011) לא לקחו סיכון ואגדו שלושה שירי ערש מוכרים ונפלאים של לאה גולברג בספר קרטון, מדוע הילד צחק בחלום (כך גם נקרא הספר), פזמון ליקינתון, ו- מה עושות האילות. על מלאכת האיור הופקדה כריסטינה קדמון והשילוב של שתי היוצרות הוליד אכן ספרון יפיפה. הנה הצצה אל הספר שיצא לאור במסגרת 100 שנים להולדתה של לאה גולדברג:

כריכת הספר שיצא בספריית פועלים ב- 2011.

איור של כריסטינה קדמון לבית הראשון של מדוע הילד צחק בחלום: להרגשתי איור זה מתכתב עם איורים בספר הנסיך הקטן. אם מגדילים את התמונה ע"י לחיצה עליה רואים שבעצם זה לא ארגז חול ולא שפת הים ואפילו לא חצר הבית, זה כוכב של הפיל והילד שצף לו בחלל. בהמשך ניתן לראות את הפרשנות החזותית שבחרה לתת עפרה עמית לשיר.

הלבנה שמסתכלת לילה לילה בפרחים אשר הנצו בגינה (פרט מאיור של כ. קדמון)

הבחירה הגאונית של גולדברג במילה "שולבות" - "שולבות את רגליהן הקלות" (לעומת משלבות את רגליהן הקלות שהעה גורם לשיר להתרסק) עוברת גם לאיור של כריסטינה קדמון.
לקראת סוף הפוסט, מופיע איורים נוספים לשיר כולל של עפרה עמית המלווה אותו שיר בספר אחר.

השיר "מה עושות האיילות" בביצוע המקורי של אריק איינשטיין:

מקור: רשות הדואר 2013

יש לגולדברג שירי ערש פחות מוכרים ודוקא ספריית פועלים נתנה להם מקום בספר, אך זה כבר היה לפני למעלה מעשרים שנים כאשר מצב הוצאות הספרים היה שונה. שני שירי ערש כאלה התפרסמו באוסף שירים של גולדברג מה נשקף בחלוני שלקטה ובחרה ד"ר לאה חובב. האיורים באוסף זה נעשו בידי רות צרפתי (ספריית פועלים 1989). אם מקליקים על מילות השירים אפשר לראות אותם בבירור.

עמירה ישנה. לאה גולדברג. לחצו על השיר להגדלה

ועוד שיר ערש של לאה גולדברג:

הירח הצהוב

לטייל יצא ברחוב,

והבית הלבן

מתלחש עם שחור הגן.

ואצלנו כאן בפנים

הקטנים כבר ישנים

ואפילו הכבשה

מנדנדת עריסה.

ולבן קטן שלי

ראש בהיר עם תלתלים,

כל תלתל נירדם מזמן

במיטה על כר לבן.

וליבי שליו וקל

כי אהבתי כל תלתל,

טוב לחיות ולאהוב,

נומה, ילד, לילה טוב!

הירח הצהוב

לא יודע לאהוב:

אין לו בן ואין לו בת,

אין לו חג ואין שבת.

הוא רואה את הכבשה

מנדנדת עריסה

ורוצה מאד לבכות,

אבל אין לו גם דמעות.

הירח הזקן!

אל תהיה כל כך מסכן.

מישהו יגיד סוף סוף

לכולנו: "בוקר טוב"!

איור של עפרה עמית לשיר מדוע הילד צחק בחלום. הספר יצא בהוצאת דביר בשיתוף עם ספרית פועלים בשנת 2011, כמו הספר שבפתח הפוסט, בשנת ה- 100 להולדתה של גולדברג. ערכה את הספר יעל גובר.