יום שבת, 28 במרץ 2015

ספר זה שייך ל

THIS BOOK BELONGS TO

מאת שרה ק. שורץ
רשימה שלישית על בטנות נייר (end papers, forsazt).
הראשונה עסקה בבטנות נייר בספרים שהם יצירות משותפות של שלו ואבולעפיה, השנייה הרחיבה לבטנות נייר בספרי ילדים שאוירו בידי מאיירים ישראליים. הרשימה הנוכחית לא תתמקד בלאום אלא בבטנות נייר שמעטרת אותן תווית "ספר זה שייך ל".
לא הצלחתי לגלות היכן ועל איזה ספר הופיעה בטנת נייר המעוטרת ב"ספר זה שייך ל" לראשונה, אך מן הסתם יש קשר בין עיטור זה לבין Ex- libris. "אקס ליבריס (מלטינית: ex-librīs, מילולית: "מספריו של...") היא תווית נייר מודפסת ומאוירת המודבקת בספר, או חותמת המוטבעת בספר, לרוב על גבי החלק הפנימי של העטיפה, על מנת לציין מיהו בעליו של הספר"(מתוך הערך בויקיפדיה). תוויות וסימנים אלו מוכרים כבר מתקופת ימי הביניים. פה ושם הוכנו כאלו גם עבור ילדים, אולם הרוב המכריע היו של מבוגרים. מאז שספרים נעשו מצרך עממי נעשתה תווית ה- Ex-libris לרֶטְרו בכל הקשור למבוגרים ואילו לילדים יש מדבקות או סטיקרים. ספרים דיגיטליים יהפכו את תוויות האקס-ליבריס לעניין לאספנים.
אולם, כאמור יש ספרי ילדים שעל בטנות נייר שלהם מופיע מעין אקס ליבריס. בעיני זה חביב ביותר. בד"כ בספרים שבטנת הנייר שלהם מצוירת, בייחוד הישנים, הציור יהיה זהה מקדימה ומאחור, אולם בספרים בהם בטנת הנייר כוללת "אקס ליבריס", יש הבדל בין בטנות הנייר הקדמית והאחורית – האקס ליבריס מופיע רק על הקדמית.
הנה דוגמאות שאני מכירה:

נדמה שיש לפתוח עם בטנת הנייר של סדרת הספרים של Little Golden Books מבית ההוצאה Random House. הספרים החלו לצאת בשנת 1942 במחיר 25 סנט לספר ומאז מוסיפים לצאת אם כי לא במחיר זה. 

והנה שניים של בתיה קולטון הישראלית:
"להתראות באנטרטיקה", נורית זרחי  דביר, בשנת 2005, מכיל 38 עמודים,  ילדים 7-3

שרשרת זהב
עוד ספרים בעברית:
אמא שלי תמיד ממהרת, אירה: דורון זהרי שמש, הקיבוץ המאוחד 2013
דורון זהרי שמש, בחרה, ברוח הספר, שבו האם העסוקה תמיד ממהרת ומשאירה פתקיות למשפחה (היום אלו הודעות בנייד) להשתמש בדבקית צהובה עבור האקס ליבריס המוטבע על בטנת הנייר. מי שמסתכל בצילום מבלי להכיר את המקור, יכול לחשוב שבאמת מדובר בדבקית שהודבקה כלאחר יד וזה לא כל כך מזמין לכתוב את השם.

המאיירת של מי מכיר את תנינה?, אודליה ליפשיץ, בחרה לקרב את הקוראים לא רק אל הספר, אלא אל הגיבורה שלו, תנינה. בעיגול הכסוף על בטנת הנייר הסגולה, המהווה אקס ליבריס, כתוב בפרפרזה על שם הרשימה "תנינה זו שייכת ל:" (כדאי להגדיל את התמונה).
מי מכיר את תנינה?, מאת נורית זרחי,כתר 2009
והנה פורזץ מספר מתורגם ע"י מיכאל דק שצלמתי באמצעות טלפון נייד בחנות הספרים בה אני עורכת את רוב רכישות הספרים שלי:
אליס בארץ הפלאות, אמה צ'יצ'יסטר קלארק. על פי לואיס קרול, בנרת



והנה בטנות נייר עם "אקס ליבריס" באנגלית מן האוסף שלי:
ספר של Ladybird  1993

Here is the Baby  מאוייר על ידי Taeeun Yoo 2014
ואחרון חביב, בטנת נייר מתוך הספר 

VIKTOR & ROLF’S Disco HEDGEHOG

מקור התמונה

יום רביעי, 4 במרץ 2015

הבובטרון של הונזו

מאת שרה ק. שורץ
מקהלה. גובה כל בובה 16 ס"מ בערך


במחצית הראשונה של המאה העשרים הוקמו במספר קיבוצים תיאטרוני בובות – בובטרונים. עדות לכך הוצגה בתערוכה שאצרה עינת אמיתי ז"ל, שי לילדינו, תרבות לילדים בקיבוצים ובספר שנשא שם דומה, שאותו כתבה.
תיאטרוני בובות אשר התקיימו בקיבוצים היו מפעל של משוגע לדבר שהוציא אותם לפועל בהתחלה לבד ובהמשך בעזרת מספר חברים וחברות שהתנדבו לעזור. הקיבוצים הצעירים, שנלחמו על קיומם, לא הקציבו בנקל שעות עבודה עבור פעילות אמנותית – את זה היה צריך לעשות לאחר שעות העבודה.
התערוכה, הונזו והבובטרון: בובות-על-חוט מאוספי משפחת בן שלום, עוסקת בבובטרון של דוד בן שלום איש גבעת חיים, המכונה, הונזו, ומבוססת על אוסף פרטי. הבובטרון של הונזו האריך חיים יותר משאר תיאטרוני הבובות בקיבוצים ופעל מ–1936 עד סוף שנות ה-70. הונזו הופיע עם הצוות והבובות שלו גם במחנות העקורים וגם במעברות. "במשך יותר מארבעים שנה הציג הונזו מחזות שאת רובם כתב בעצמו, כשהוא מסתייע בייעוץ של מלחינים, כוריאוגרפים, במאי תיאטרון ואנשי אמנות חזותית – כל אחד מומחה נודע בתחומו. לכל אורך הדרך היה הבובטרון נציג נאמן של קיבוץ גבעת חיים והקנה לו מוניטין בקרב הציבור הישראלי. לאחר מותו (1990) רוקנה הסדנה של הונזו. בני המשפחה הצליחו לשמור על חלק מהבובות ועל מסמכים בודדים וגזרי עיתונים של ביקורות על המחזות שהעלה הבובטרון. כל אלה, בצירוף כמה ממסמכיו האישיים של הונזו, הועברו לארכיון קיבוץ גבעת חיים מאוחד" (מתוך ההזמנה לפתיחת התערוכה).

התערוכה, שאצר חוקר האמנות ד"ר אליק מישורי והקטלוג המרתק שכתב, סוקרים את ההצגות שהבובטרון העלה ומתארים את חייו ופועלו של הונזו . כאמור טעימה מוקדמת אפשר היה לראות בתערוכה שהוצגה בעין חרוד ונאצרה ע"י ענת אמיתי. תערוכתה של אמיתי עסקה בכל המפעל התרבותי-אמנותי של הקיבוצים עבור ילדים ואילו התערוכה הנוכחית מתמקדת במפעל של הונזו. המבקר בתערוכה ייווכח לדעת עד כמה מגיעה להונזו ולמפעלו תערוכה משלהם ויפגשו בה גיבורי ילדות בשלושה ממדים, כמו נרקיס מלך הביצה של לוין קיפניס והדייג ודג הזהב.
בובת נרקיס מלך הביצה בתערוכה

מומלץ לעיין בקטלוג כדי להעצים את החוויה. בין השאר מופיע בקטלוג ניתוח מורחב של הספר המצולם הבובה זיוה שגיבורתו היא בובה מהבובטרון של הונזו. הצילומים בספר הבובה זיוה הם של פטר מירום.
ארגז תצוגה בתערוכה והבובה זיוה 

הבובה זיוה בתערוכה


התערוכה מוצגת בגלריה לאמנות של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה בבניין הכיכר עד ה – 30.3.2015. הכניסה לתערוכה איננה עולה כסף ומתאימה לילדים ולמבוגרים (בני נוער עלולים לעקם את האף אלא אם הם מחבבים תיאטרוני בובות או מתעניינים בהיסטוריה של ישראל). ביום יפה אפשר לשלב את הביקור בטיול בגן היפה של האוניברסיטה הפתוחה. בימים בהם לא מתקיימים כנסים או ימי עיון אפשר שיתנו לכם לחנות במגרש החנייה של האו"פ כאשר תאמרו שבאתם לראות את התערוכה, אך יבקשו שתציגו תעודה מזהה. כדי להגיע למגרש החניה יש לנסוע דרך רחוב האוניברסיטה ברעננה המקביל לכביש 4. אפשר להגיע גם דרך רחוב רבוצקי ולחפש חניה בו.
 קריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד, דרך האוניברסיטה 1, רעננה
(הכניסה לחניה מרחוב ויצמן; החניה ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי)
לתשומת לב! 
היציאה ממגרש החניה אפשרית אך ורק אל כביש מס' 4, ורק לכיוון דרום (לצומת רעננה מרכז).





"העיסוק בדמויות אפריקניות בתקופה שבה העלה הונזו את אגדה אפריקנית היה נפוץ בסיפורת העברית לילדים, שחיפשה גיבורים אקזוטיים מתרבויות רחוקות (מתוך הקטלוג שכתב מישורי עבור התערוכה, עמ' 22)"
ארנב מנגן בפסנתר, מהמחזה אוברטורה מוסיקלית, עץ צבוע, גובה: 37 ס"מ