יום שני, 22 ביולי 2013

ציפורים והקולות שהן משמיעות


בהוצאת מטר "תרגמו" סדרה של ספרים קוֹלִיִים: סדרת מלודי, תמונות וצלילים 2013 (במקור של הוצאת גלימר הצרפתית). ספרים מוצלחים ביותר מבחינת הביצוע שלהם. כתבתי תרגמו במרכאות משום שלכאורה אין בהם טקסט הדורש תרגום רגיש. עוד אדרש לעניין התרגום.

הקטנטונת במשפחה קבלה בהיותה בת שנה ושלושה חודשים את אחד מן הספרים בסדרה מן הדודה והדוד שלה – הציפורים שלי (ציפורים והקולות שהן משמיעות) – ולאור העניין שגילתה והנאתה הגלויה שנשמרת כבר חודשיים, מייד קבלה מהוריה ספר נוסף מן הסדרה,  כלי הנגינה שלי (כלי נגינה והצלילים שהם משמיעים). אם לספר הראשון היא הייתה מרותקת הרי השני אף גרם לה לנוע לצלילי קטעי הנגינה שמשמיעים כל אחד מן הכלים, חלילית, פסנתר, כינור, גיטרה, תוף וכסילופון. 

מטר מייעדים את הסדרה לבני שנה ומעלה; בגיל שנה ושלושה חודשים הזאטוטה לא התקשתה למצוא את הנקודה שיש ללחוץ עליה כדי לגרום לקולות להישמע וללחוץ עליה. נראה שהנקודה הקטנה מתאימה בדיוק לאצבעות הזעירות שמלקטות בעמלנות רבה פתיתי פתיתים שלא ראינו ולא ידענו על קיומם.
בעלת הספר לוחצת על היונה
 



ציוצי הציפורים נשמעים אמִתיים מאוד. רציתי לערוך ניסוי של זיהוי הזמירות על צפר שאני מכירה, אולם למרבה הצער הוא אמר לי מיד ששמיעה איננה הצד החזק שלו. הוא הסכים לומר שהזמרה של הציפורים בספר אכן ריאליסטית כפי שהתרשמתי. הוא אף הפנה את תשומת לבי לכך שהעקעק, הציפור השלישית בספר, איננה ציפור שניתן למצוא בישראל.

פנייה למאיירת מריון בילה: בכפולה בה מצויר הזמיר בספר הציפורים שלי מופיעים עוד שני יצורים, תולעת, ויצור חום עם בלוט בתוך חור בעץ שאני פרשתיו כסנאי. בעלת הספר הצביעה ואמרה "האו-האו". אני סקרנית להראות לה תמונה ברורה של סנאי ולראות/לשמוע מה תהיה התגובה שאקבל. בתור פעוטה ישראלית שאיננה נתקלת בסנאים על בסיס יומי ולעומת זאת גרה בבית עם כלבה חומה, ההיסק שלה נראה בעיני סביר בהחלט [ואין לכך כל קשר להיותי סבתא משוחדת ;-) ]

זמיר, תולעת ירוקה ו- ?


ועניין של תרגום: בצרפתית הספר נקרא בפשטות ובאלגנטיות Les oiseaux, דהיינו הציפורים. בישראל נפוץ מאוד לנכס ולהוסיף "שלי" בכותרות. אני מניחה שמדובר בניסיון לקלוע לטעם הקהל אך בעת ובעונה יוצא שגם לקבוע ולקבע את הטעם הזה. לפני כחודש שמעתי ילדונת בת כשלוש אומרת לאחרת שבחנה צעצוע של הראשונה: "זה שלי מהבית", בבחינת חזקה כפולה ומכופלת לי על צעצוע זה. נדמה שהשיח הישראלי על חזקה מחלחל עד לגילאים הצעירים ביותר.
הכותרת האלגנטית והפשוטה של הספר בצרפתית לעומת זאת המתנחמדת בעברית (כי הרי הציפורים הן של אף-אחד) הזכירה לי רשימה שהסבירה מדוע לילדים צרפתיים אין הפרעות קשב. גם אם נניח שיש להם, אבל פחות, וההסבר בכתבה נסב, פחות או יותר על העמדת גבולות, הרי שהכותרת הזאת מייצגת את הגישה. אפשר ליהנות מזמרת הציפורים גם אם הן לא שלך. אם בכל זאת צריך לשייך, אז נא לדייק ולתת כותרת: הספר שלי על ציפורים.
שני חסרונות לספר, האחד, שם המאיירת, מריון בילה (Marion Billet), איננו רשום באותיות לועזות כפי שנהוג וראוי בספר מתורגם. אם החמצתי, אני מתנצלת, אך מבקשת לרשום בצורה בולטת.
החיסרון הנוסף של הספר, בעיני, הוא  היותו מופעל על ידי סוללות (בטריות) וזה חסרון כפול, במקרה שיש בבית ילדים קצת גדולים יותר וסקרנים (למרות שדרוש מברג כדי להחליפן ויש אזהרות בולטות שזה בסדר גמור). הבעיה הנוספת היא מבחינת זיהום כדור הארץ. כן ברור שמפעלים מזהמים פי כמה וכמה...
מקום משכנה של הסוללה



בעלת הספר בוחנת את דף הסוללה



הוראות ואזהרות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה