 |
| שושנת המלך (שושן צחור) מתוך "אוצר הצמחים". ציירה נעמי צ'יז'יק אילון |
 |
| שושנת המלך (שושן צחור). "אוצר הצמחים". עמוד 625. ציירה נעמי צ'יז'יק אילון |
 |
| שושן צחור |
נכתב ע"י שרה ק. שורץ
בפוסט הקודם הזכרתי את הקשר בין בוטניקה ובין לאומיות [לא לאומנות] בהסתמך על מאמר של אריאל הירשפלד (2006), "בוטניקה של התגלות". המאמר של הירשפלד התייחס לשיתוף הפעולה בנושאי הבוטניקה בין בני הזוג אפרים וחנה הראובני והצייר המחונן שמואל חרובי.
באנציקלופדיה אוצר הצמחים (ברוך
צ'יז'יק, 1952) מצאתי אגדה, שכותרתה "שושנת
המלך". מה לאגדות ולאנציקלופדיה תהיתי?
אך נזכרתי שכבר בשנת 1930 פרסם צ'יז'יק את הספר
צמחיאל: אגדות ושיחות על צמחי ארץ ישראל
(דפוס הפועל הצעיר) – אוסף של אגדות וסיפורי עַם הקשורים בצמחי ישראל. היה זה הספר
העברי הראשון של אגדות טבע. ועל כן התמיהה הועמה קמעה, אך עדיין נראה שהעניין שווה
סיפור.
 |
| מקור |
 |
| מקור |
 |
| מקור |
 |
| העמוד הראשון של ההקדמה לאוצר הצמחים: תאור מקיף של המִצמחה הארצית |
"את החוברת הראשונה בסדרת "אוצר הצמחים"
, שנועדה לשמש בסיס לספרו הגדול , פרסם ברוך רק ב 1938 הדבר קרה כאשר אגרונום מפורסם פנה לשרה
ואמר לה : "מה זאת שמעתי ? ברוך יוזם להוציא לאור אנציקלופדיה ? אל תניחי לו
! הרי אתם זקוקים לפת לחם . " שרה הביטה מבעד לחלון על עץ הארז ומלמלה לעצמה
: "לכל יצירה דרוש משוגע . הפעם שניים הם המשוגעים , כי גם אני רוצה בזאת .
אם נחיה ונהיה בריאים - הדבר יקום ויהיה . " שרה השקיעה את כל מרצה בעוזרה
לבעלה להוציא את חוברות הסדרה . היא תרמה רבות לעיצובן ולהדפסתן של החוברות אך שמה
לא נזכר בהן . באותם ימים לא היה נהוג לפרט את שמות כל התורמים לעריכה. החוברות
נשלחו למעוניינים , אך חלקן הגדול הצטבר בבית בערימות . לאחר עמל של שנים הצטברה
הכמות הדרושה של חוברות למילוי הכרך הראשון של האנציקלופדיה . ברוך לא זכה לראות
את ספרו יוצא מהדפוס . הוא נפטר ב 1955 והוא בן 71 עם תום השבעה , נסעה שרה לבית הדפוס , קיבלה
את ההגהות לספר והחלה לעבוד על סיום המלאכה . הספר יצא לאור תשעה חודשים לאחר מותו
של ברוך . הכרך שהוציאה שרה לאור , המכיל יותר מ 900 עמודים , עוסק בצמחי התרבות
שגדלו בארץ ונזכרים בארון הספרים היהודי . בכתב ידו הקדיש ברוך את הספר לחנה אחותו
שנפטרה ב 1951 שרה נזכרת בפתח הספר
כאחראית על הסגנון . הציורים בספר נעשו על ידי אמנים רבים . ברוך בעצמו לא נטל חלק
בעבודה הגראפית , למרות שגילה עניין רב באמנות הציור . הספר עשיר בתיאורים מעולם
התרבות היהודית הקדומה , הקשורים לצמחים . בן ראובן שרה
ורמי (2010). נשים עבריות בדמשק 1917 – 1918. הוצאת ספרים אריאל.
עמ' 131"
עוד על האנציקלופדיה אוצר הצמחים ועל
מחברה ברוך צ'יז'יק אפשר לקרוא רשימה מקיפה ומרתקת בבלוג הספרנים (Safranim's
Blog) בפוסט "אוצר
הצמחים" – פגישה מאוחרת.
אגדות, במיוחד העתיקות שבהן, לא סופרו ולא
נועדו בהכרח לילדים, אלא לבני כל הגילים כולל ילדים ובני נוער. האגדה שמביא
צ'יז'יק איננה בדיוק אגדה אלא סיפור עם, אבל הסוגה המדויקת לא כל כך חשובה במקרה
הנוכחי.
האגדה "שושנת המלך" מספרת על התכנסות
של זקני ישראל אצל שמעון המכבי לאחר נצחונו על אנטיוכוס השביעי לצורך מינויו לנשיא.
כל הנציגים משבטי ישראל השונים התקבצו סביב דגלם וסמלם ורק אנשי פקיעין הגיעו ללא
סמל. שאל אותם שמעון לפשר הדבר. ספרו לו אנשי פקיעין על כך שבעבר התפרסם כפרם בזכות
הגידול של צמחי מרפא ובושם כמו נרד רפואי (Nardus; Valeriana officinalis ),
מחמדה ובעיקר שושנה צחורה, שאותה בחרו לסמל כפרם. מאז שנושלו מאדמותיהם ופסקו
מעיסוקיהם חדלו גם מלהשתמש בסמלם, שכן הגידולים שלהם נשתכחו וכמעט לא ניתן למצוא
את השושנה הצחורה. בשמוע שמעון החשמונאי את הדברים, דאג לפדיון האדמות ולהחזרתן
לבני פקיעין, ואלו חדשו את גידוליהם ושתלו מחדש את השושנה הצחורה וקראו לה שושנת
המלך. כאות הוקרה אף שלחו פרחים אלו לחשמונאי ואסוך שמן שהפיקו מעלעלי הצמח.
 |
| אוצר הצמחים עמוד 646 |
 |
| ראיה ארכיאולוגית. אוצר הצמחים עמוד 625 |
צ'יז'יק הביא את האגדה, מן הסתם, כראיה לכך
שהפרח (Lilium candidum) שימש
כגידול חקלאי בישראל בעבר, בנוסף להיותו פרח בר. באגדה נקרא הפרח שושנה צחורה
בדומה לשמו היום "שושן צחור" ולא שושנת המלכים, כפי שקורא לו צ'יז'יק.
ההקשר בו מובאת האגדה הוא חומרים המשמשים בהכנת יין. מסתבר למשל שנרד שגדלו אנשי
פקיעין הוא חומר שמוסיפים ליין ו"שבטוסקנה שבאיטליה מבשמים את היין באבקה
שמכינים מקנה-השרש של האירוס החיוור (צ'יז'יק,
1952 אוצר הצמחים ע"מ 619)". באותו עמוד טוען צ'יז'יק שגם אבותינו גדלו
אירוסים למטרה זו כמו גם את שושנת המלך.
אולם כנזכר לעיל כבר בשנת 1930 פרסם צ'יז'יק את
הספר העברי הראשון של אגדות טבע - צמחיאל:
אגדות ושיחות על צמחי ארץ ישראל. אם כך
צ'ז'יק החל את קריירת הכתיבה שלו שראתה אור בספר שאינו מדעי דווקא. ניתן לראות ב
פרסום האגדה באוצר הצמחים גם הד לצמחיאל, ובשילוב האגדה
ומובאות מן המקורות באנציקלופדיה דוגמא נוספת לקשר בין בוטניקה ולאומיות.
האיורים של "שושנת המלכים" המופיעים באנציקלופדיית
הצמחים הם של נעמי צ'יז'יק, בתו של המחבר, אשר נפטרה ממש לאחרונה (25.12.14).
 |
| דיווח ב"דבר" 27.12.1929 על מציאתו של שושן צחור ע"י נח נפתולסקי |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה