אלכסנדר פן וכיפה אדומה

Camille Roqueplan (1803 – 1855), French    כפה אדומה

ביום העצמאות מלאו ארבעים שנים למותו של המשורר אלכסנדר פן.

מה לאלכסנדר פן ולבלוג העוסק בספרי ילדים?

במדור תרבות וספרות של עיתון הארץ  מתאריך 25.4.2012 התפרסמה כתבה של חגית הלפרין שכותרתה, "הקטנים אוהבים אגדות, הגדולים פוחדים לשכוח". הלפרין מתחקה אחר ששה גלגולים של שיר של אלכסנדר פן שמעולם לא פורסם: " במשך למעלה משלושה עשורים, ₋ ₋ ₋ ₋ התנגנו בקרבו של המשורר אלכסנדר פן שורות שיר שבהן ניסה לבטא את געגועיו לילדותו הרחוקה. את השורות האלה עיצב פן בדמות אגדת כיפה אדומה. אגדה זו מסמלת את תור הילדות התמים בארץ רחוקה שאגמיה ירוקים ובנופיה הפסטורליים צומחים עצי התרזה והלבנה. פן לא סיים לכתוב את השיר והטיוטות שלו נמצאו בארכיונו שבמרכז קיפ, אוניברסיטת תל-אביב."

אני מביאה דברים אלו כראיה להשפעתם של ספרי ילדים על עיצוב נפשו של אדם.

צילום כתב היד של הגלגול הראשון של השיר שנכתב ככל הנראה בשנות ה-30

וזהו גלגול נוסף מגלגוליו של השיר (1968) שנכתב לאחר הולדת נכדתו של פן, שנקראה על שמו:         

אגדה

לכל ילדות יש יער משלה

ובכתמי כחול של אור עינייך משאלה:

בל ייגדע                                                                    

עץ האגדה

על סבתא וזאב והילדה

אשר הלכה על פני האדמה

בכיפתה האדומה.

אך, ילדתי, זה סוף כוזב,

כאילו הענישו את הזאב,

הסבתא נטרפה ומתה הכיפה

אבל לאורך כל דרכי משלושת אלה

רק הזאב הוא חי.

וכדי את האמת לחשוף

לו בואי ננסה ונשנה הסוף.

כי לא בהרג החיה הפתרון

ניתן לו, ילדתי, הצ'אנס האחרון.

נוליך אותו אל אגדה נוקבת

ושמה וגר זאב עם כבש.

כי המציאות הזאת, ילדה

הפתרון לבעיית האגדה.




ולסיום, קשור ולא קשור:

קריקטורה של ברוס אריק קפלן, הופיעה בעיתון הארץ