ספרון מהוצאת אריה, 1960

לבקשתה של הקוראה שרון מפורסמת כאן סריקת הספר, אם כי לא במלואו.

בשנת 1960 יצאה בהוצאת אריה סדרת ספרים בשם גמדון, 36 ספרונים שממדיהם הם 7X9.8 ס"מ. את רשימת הספרים אפשר למצוא בתמונה השנייה והאחרונה. כל ספרון הכיל שני סיפורים.
כאן מוצג ספרון מספר 19 בסדרה. הוא מכיל בחלקו הראשון את הסיפור העִזֹנֶת והזאב, מדוע לא הגדייה והזאב, אולי כי מדובר בשלב התפתחות מתקדם יותר במעגל חייה של הגיבורה? :-)
אבל מתמיהה יותר אי ההתאמה בין שמו של הסיפור השני, הדֻבון המתאגרף, לבין בעל החיים המתאגרף המופיע בתמונות, הלו הוא הקנגורו. ועוד יותר מתמיה הוא תוכן הסיפור מבחינת איכותו והמסר שלו. אבל ספרים וסיפורים מפוקפקים היו ויהיו.

עטיפה קדמית ואחורית

לידיעתה של הקוראה שרון, הבלוגר שרון רז (נטוש), מפרסם באחד הפוסטים שלו תמונות רבות של ספרונים כאלה וקוראיו מקבלים אותם בהתרגשות. הנה שתי תמונות מני רבות: 

מקור התמונה

מקור התמונה

עוד בנושא ראו גם כאן

ביקור בשוויץ

הפוסט הזה הוא רשימה אקראית של דברים הנוגעים בספרי ילדים שנתקלתי בהם בטיול משפחתי במרכז שוויץ. אין לי כל יומרה לומר משהו כוללני בעקבות טיול קצרצר שאף לא התמקד בספרי ילדים.

בציריך, צלמתי בחנות צעצועים גדולה, פינה בה הוצגו ספרים שגיבוריהם הם בעלי חיים, אשר מצאה חן בעיני:

בברן, ברחבה ליד הקתדרה, נתקלנו בארונות ספרים, פופים, ערסלים וכסאות נוח שבחלקם יושבים אנשים. ספרי הילדים היו מונחים במדפים הנמוכים כדי שהילדים יוכלו לגשת אליהם בחופשיות (כמו הילדה בצילום) ומבלי להטריח את המבוגרים שאולי הספיקו להתמקם עם ספר. האירוע הזה נודד בין ערים בשוויץ ובאוסטריה וכולל בנוסף להנגשת הספרים, גם פגישות של יוצרים צעירים עם הקהל והקראה מתוך ספריהם. אני תוהה האם האירוע הנודד הזה קשור במאמצי ההשרדות של הספרות הכתובה, משום שאם היה מדובר בהבאת תרבות לקהילה הייתי מצפה למצוא אותו בערים פחות מרכזיות. עוד תהייה שעלתה בי היתה מה עושים כשיורד גשם, אבל לא היה את מי לשאול.

בברן צלמתי גם את התמונה הבאה ליד אחת מחנויות הספרים:

וזה הספרון שבחרתי:

by Hermann Altenburger

ראיתי ספרונים של פיקסי במספר מקומות. בעבר היו גם בישראל ספרונים קטנים עם כריכה רכה, בהוצאת אריה. ברשותי אחד מהם "העזונת והזאב", שממדיו הם 7X9.8 ס"מ. ממדי הפיקסים הם 10X10 ס"מ. האיכות קצת שונה.



ב- Spiez, עיר בת כ- 13,000 תושבים נקלענו לתערוכה נודדת של פסל מציריך, Freddy Air Röthlisberger העובד בברונזה.



 הפסלים שהוצגו היו מאוד פיגורטיביים ורובם עסקו בילדים ובעלי חיים, צרוף שוודאי שיקף את החיים בסביבה עד לפני כמה עשרות שנים ואולי עדיין משקף בישובים הקטנים. שבה את לבי פסלו של ילד קורא תוך כדי אכילת תפוח:

ואף התנחמתי בפסל של היידי (שכן על המסלול בעקבות היידי בת ההרים, גיבורת ספרה של יוהנה ספירי, 1880, נאלצתי לוותר מקוצר זמן) :

 Heidi-illustration by Jessie Willcox Smith ,1863-1935