יום רביעי, 27 בינואר 2021

סיפורי עצים




 התבוננו בתמונה בראש הרשימה, הלקוחה מתוך הספר מה צריך בשביל...  - האין היא נראית כמו פוסטר לט''ו בשבט?

לכאורה הספר מה צריך בשביל… הוא ספר מתאים ביותר לקרוא ולהקריא בט''ו בשבט – הוא עוסק בעצים

ומעוטר בתמונות של עצים בכל שלבי ההתפתחות מאת המאיירת האיטלקייה סילביה בונאני, אך בי הוא עורר אי נחת. אנסה להסביר את מקור אי הנחת ואביא לסיום סיפור אחר אשר לטעמי עונה, גם אם חלקית, על החסרונות של הספר מה צריך בשביל…

ג'יאני רודאי (Gianni Rodari), המחבר, שואל: "מה צריך בשביל שולחן?" ומסביר שלב שלב עד למקור הבסיסי ביותר של השולחן לדעתו (או אולי מבצע העמדה של שולחן מעץ על הצורך הבסיסי ביותר עבור בנייתו).

מה צריך בשביל שולחן? 





צריך לוחות עץ מן המוכן




צריך לטעת עצים.

בשלב הזה למרות שהמחבר הגיע לשלב הנטיעה הוא פונה לערוץ אחר:

כדי שיצמחו עצים,


צריך זרעים.


והזרעים מגיעים מפירות והפירות מפרחים - והכל מלווה באיורים יפיפיים על כפולות עמודים.

המסקנה של המחבר: עבור שולחן צריך פרח. לכאורה ספר חינני המציע הסתכלות שונה. אבל...

אבל בעיני מדובר על העמדת הטבע לתועלתו של האדם וניסיון להקטנת הנזק שבגדיעתו: "כולה פרח". אבל בעץ הזה אותו עומדים לגדוע עבור שולחן יש למשל קן לציפור עם שלוש ביצים "ובכל ביצה – הס פן תעיר!/ ישן לו / אפרוח זעיר (חיים נחמן ביאליק)" ועולם שלם של יצורים קטנים.

ולעץ הצומח מן הזרע שהיה פרח יש היסטוריה – שנים על גבי שנים בהן הוא ביצע פוטוסינתזה, שנים על גבי שנים שדבורים בקרו אצלו והיותו מקום מחייה ליצורים רבים שחיים בין ענפיו, שנים שהוא היה חלק מן הטבע ובתקופה הנוכחית יש להימנע מפגיעה בטבע. התקופה הנוכחית נקראת עידן ההכחדה השישי ובנוסף מאיימת על כדור  הארץ ההתחממות הגלובלית ולבוא ולספר לילדים בנון שלנטיות על נטיעת עצים לשם כריתתם, אותם עצים שכאמור אתמול שרנו שבין ענפיהם יש לציפור קן עם שלוש ביצים, משמעו להתעלם מהעולם אותו אנו משאירים לדורות הבאים. 

בעיה נוספת מסוג שונה קשורה באיורים. את מסקנתו של המחבר לפיה עבור שולחן צריך פרח מלווה כפולה המלאה איורי פרחים, כך:


רק הפרח משמאל למעלה עשוי להיות פריחה של עץ שממנה אולי יתפתחו פירות וזרעי-עצים (תלוי אם זו פריחה זכרית או נקבית) אך כל השאר הם פרחים שמן הזרעים שלהן יתפתחו פרחים נוספים שוב ושוב אך לא עצים.  מדוע צויר כך? גם לספרי ילדים יש להתייחס ברצינות ולהתייעץ עם אדם שמבין בתחום.

בפתח הרשימה הבטחתי סיפור נוסף. זהו הסיפור על עץ אלון הלקוח מסיפורי איש היער, מבחר אגדות מהטבע הישראלי, סיפר: ינץ לוי. איורים: ליאורה גרוסמן. הוצאת זמורה-ביתן (2010) עמודים 35-8. זהו סיפור חתרני על עץ אלון גדול ומפואר הגדל בסין, אשר אף מקדש הוקם לכבודו. האלון הזה מתעקש להיות חסר תועלת. קראו את העמוד האחרון של הספור (יש להקליק על התמונה כדי להגדילה):