‏הצגת רשומות עם תוויות ספרי אמנות לילדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספרי אמנות לילדים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 9 בפברואר 2016

יום המשפחה

כיצד אמנים רואים משפחות

רשימה מאת שרה שורץ

כריכת הספר:  אבטיח של כרמן לומס גרזה
מן העיתונים למדתי שהיום חל יום המשפחה ומיד נזכרתי בספר כיצד אמנים רואים משפחות (How artists see families) מתוך הסדרה הנהדרת בעיני How artists see  של קולין קרול (Colleen Carroll).  
מתכונת הספרים בסדרה
לכל הספרים בסדרה מתכונת דומה. קולין קרול מביאה תמונות של אמנים ואמניות על עמוד מלא בהתאם לנושא בו הספר עוסק ולפחות תמונה אחת של תקריב על פרט מן התמונה. היא מסבירה, לא באריכות, כיצד הצייר או הציירת מוציאים לפועל את רעיונותיהם ומפנה שאלות אל הילדות והילדים (יודגם באמצעות הספר הנדון כאן). בעמודים האחרונים מופיעות הערות כלליות להורים ולמורים (שני עמודים); תולדות חיים של האמנים והאמניות המוזכרים בספר (חמישה עמודים); הצעות לקריאה נוספת (שני עמודים); והיכן ניתן לראות את היצירות המוזכרות בספר – בעיקר מוזיאונים ומעט מאוד אתרי אינטרנט. אולי במהדורות חדשות יותר מספר האתרים גדול יותר אבל מה הטעם? מי מעתיק את הכתובות מספר למחשב? ועל כן באתר של המחברת אפשר למצוא רשימה של מגוון קישורים.
על הספר
הספר מחולק לאופן בו אמניות ואמנים רואים אימהות, אבות, אחיות ואחים ועל ידי הפָּרְקָנּוּת הוא נמנע מהתמודדות ישירה עם השאלה מה הוא התא המשפחתי: האם התא הזה הוא התא המסורתי הכולל אימא, אבא וילדים, או שיכולים להיות הרכבים אחרים? אולם בכל זאת מוצגות תמונות של משפחות שלמות גם אם לעיתים זה לא שמן. 
ון גוך 1890 צעדים ראשונים (לחיצה על התמונות מאפשרת הגדלה שלהן)

הציור צעדים ראשונים (First Steps) של ון גוך (1890) מתאר משפחה צעירה, אימא, אבא ותינוקת העושה את צעדיה הראשונים (עמוד 13). קולין קרול בחרה בתמונה זו להציג את הנושא אבא כאחת מתוך ארבע תמונות. רק בתמונה אחת בנושא מופיעים אב ובנו (שעור הבנג'ו, הנרי אוסווה טנר); בכל שאר שלוש התמונות מופיעים האבות בחיק משפחותיהם, כמו בתמונה של ון גוך וכמו בתמונה שעל הכריכה [אבטיח של כרמן לומס גרזה (Carmen Lomas Garza born 1948) ראו תמונה ראשונה למעלה].
קולין קרול כותבת בעדינות לקוראיה הצעירים כי "התמונה לוכדת את הרגע המרגש בו תינוקת עושה את צעדיה הראשונים. האם תומכת בתינוקת בעוד שהאב מחכה במרחק מה ממנה. התינוקת משקפת את תנועתו של אביה ומותחת את ידיה כלפי ידיו הפרושות. בקרוב האם תשחרר את התינוקת ותאפשר לה ללכת בכוחות עצמה". וכאן מפנה המחברת שאלות אל הקוראים והקוראות הצעירים: האם אתם חושבים שהתינוקת תצליח לעבור את כל הדרך עד אביה? מה לדעתכם כל אחד מההורים מרגיש ברגע זה?
 משיכות מכחול עבות (פרט מתוך הציור של ון גוך 1890 צעדים ראשונים)
ועוד היא כותבת קצת על טכניקת הציור בלווי קטע מוגדל של פרט מן התמונה: "האמן משתמש במשיכות מכחול עבות המתפתלות ומתנועעות על פני כל התמונה. כיצד משיכות המכחול עוזרות לכם לחוש בהתרגשות שבאירוע?" – כאן אני מסתייגת קמעה מן השאלה, שכן ברבים מציוריו של ון גוך מופיעות משיכות המכחול העבות המתפתלות ועל כן, דומה שזה היה סגנונו הנסער הקבוע יותר מאשר ההתרגשות העדינה המאפיינת רגע משפחתי כזה.
Marisol: The Family

ובכל זאת, קולין קרול, עושה מהלך די נועז, כאשר בנושא הראשון בספר, נושא האם  (mother) היא כוללת את אחת מיצירותיו של מריסול (Marisol נולד ב- 1930 בפריז להורים מוונצואלה. עבר לניו יורק ולמד אמנות) שנקראת המשפחה (The Family) וכוללת רק אם וארבעה ילדים (עמוד 8). כאן מתחילה קולין קרול את התייחסותה ליצירה מן החומרים דווקא ואומרת: "לא כל האמנים משתמשים בחומרים מסורתיים כמו צבע וחמר.  העבודה ה- mixed-media של מריסול עשויה ממגוון חומרים, חלקם צפויים כמו עץ, וחלקם מפתיעים" והיא פונה בשאלה אל הקוראים: כמה חומרים אתם מוצאים? [אני: בנוסף לאלו שהוזכרו? החומרים מהם עשויות הנעליים וידית הדלת (מה שהם לא יהיו)?]. וכן, היא מפנה את תשומת הלב להדפס הדקורטיבי שעל הדלת ושואלת שוב את הקוראים מה הם חושבים שהוא אמור להיות (עמוד 9).
ההדפס שעל הדלת (פרט)
התינוק (פרט)
ועוד מוסיפה המחברת כי "בפורטרט של האימא וארבעת הילדים שלה, חברי המשפחה ניצבים זה לצד זה. לכולם ארשת פנים רצינית חוץ מאשר לאחות הבכורה, המראה רמז של חיוך." ליד הגדלה של התינוק, מפנה המחברת את תשומת הלב לכך שהוא נראה שונה מאחרים משום שהוא מפוסל מעץ, בעוד שאחרים מצוירים. הפיסול מקנה לו מראה תפוח כמו שנראות פנים של תינוקות והיא מסיימת בשאלה: אלו עוד חלקים תלת ממדיים אפשר למצוא (ביצירה)?
אנרי מטיס. משפחתו של האמן
Sofonisba Anguissola: שלוש אחיות משחקות שחמט

את התמונה משפחתו של האמן של אנרי מַטיס (1869 – 1954) מביאה קולין קרול במסגרת הנושא אחים (עמוד 28). היא מבקשת מן הקוראים להשוות את האחים המשחקים בדמקה לשלוש האחיות המשחקות שחמט (עמוד 22, בנושא אחיות כמובן) של Sofonisba Anguissola (1532 – 1625 אחת מהציירות הבודדות בתקופה) ושואלת מי לדעתם נהנה יותר. שימו לב שבשתי התמונות, האחיות והאחיות נמצאים במחיצת נשים; כך ראו בעבר את חלוקת התפקידים המסורתית. יתכן שהמלווה של הילדות המשחקות בשחמט כלל איננה אִמַן (לפי לבושה הפשוט משלהן) וגם בתמונה של מטיס, האישה הלבושה בשחור היא כנראה מעובדות הבית.
קרול מציינת שבגדי האחים אדומים, כנראה כדי לבלוט על רקע ההדפסים הרבים שבציור ומפנה את הקוראים לבדוק איזה מן הציירים בספר משתמש בהדפסים באופן דומה. ואכן יש אחדים, אחד מהם הוא אולי ההדפס הדקורטיבי בעבודתו של מריסול שהוזכר לעיל, אך דומה שמטיס הוא הצבעוני שבהם.

כיצד אמנים רואים משפחות How artists see families, קולין קרול (Colleen Carroll) 1997/2000 Abbeville Kids כריכה קשה, 48 עמודים, 32 תמונות. הספרים כתובים באנגלית ואינני חושבת שתורגמו לעברית. מתאימים לגילאים 5-9.


יום שישי, 15 ביוני 2012

150 שנים להולדתו של גוסטב קלימט

בוינה, ומן הסתם באוסטריה כולה, חוגגים השנה, 2012, את יום הולדתו ה- 150 של גוסטב קלימט (Gustav Klimt), אשר נולד ומת בוינה (1862- 1918).

קלימט היה הרוח החיה והנשיא הראשון בקבוצת הפורשים הוינאית, אשר יסדה את "איחוד האמנים הפלסטיים של וינה", אשר עד מהרה שינתה את שמו  ל-  Vienna Secession  וכללה ציירים, אדריכלים ומעצבים ושאיפה משותפת ליצור אמנות המנותקת מן העבר הקלאסיציסטי ומן האקדמיה האוסטרית לאמנות.

אמנים נוספים בתנועת הזצסיון:

עבודותיו של אגון שילה (1890-1918), שמת במגפת השפעת הספרדית בגיל 28, שלושה ימים אחרי אשתו ההרה, מדברות אלי יותר משל קלימט אבל יתכן שעבודותיו של קלימט מוכרות יותר בציבור הרחב, במיוחד הנשיקה, שתוצג בהמשך. כאן אפשר לראות את ציוריו של קלימט ברזולוציה גבוהה.

מחוות לקלימט מתרחשות עכשיו ברחבי וינה. במוזיאון לאופולד, ברובע המוזיאונים בוינה, מתקיימת בימים אלו תערוכה Klimt: Up Close and Personal, המציגה במקביל לעבודותיו גם מכתבים של קלימט בהם מוזכרות העבודות המוצגות או האתרים בהם צוירו.

בחנות המוזיאון אפשר למצוא ספרים רבים המיועדים לילדים על אודות קלימט באנגלית ובגרמנית, כולל ספר קומיקס על תולדות חייו שיצא לאור השנה:

הספר יצא לאור ב- 2012, שהיא שנת 150 להולדתו של קלימט

























עמוד 25 בספר הקומיקס

פרט מעמוד 25 - קלימט עם חתול

תמונה מפורסמת של קלימט


אינני יודעת האם יש ראיות נוספות לקשריו של קלימט עם חתולים, אולם הם מרבים להופיע בספר הקומיקס. יתרה מזאת  יש גם ספר המוקדש לקלימט וחתוליו:





























ספר נוסף שמצאתי הוא ספר פעילות - קלימט הקטן שלי:










































אני מביאה שתי דוגמאות שונות בטבען לפעילות מן הספר. בראשונה מתבקשים הילדים לחוות דעתם על שלוש ואריאציות של קלימט לנשיקה. הדוגמא השנייה עוסקת בפרטים של ציור של קלימט


האטלייה של קלימט, כפי שהוא מוצג במוזיאון לאופולד בוינה