יום רביעי, 30 בינואר 2019

אבודים בפיורד


ספר ילדים איסלנדי

רשימה מאת שרה שורץ
כריכת הספר באנגלית
המחבר

במחצית השנייה של ספטמבר 2017 ביקרתי באיסלנד. השילוב בין התאריך והמיקום הצפוני של האי גרם למזג אוויר סתווי וגשום אך גם להופעת צבעים אופייניים של אדום וזהוב. 
תצורות נוף, צבעי סתיו וצמחיה נמוכה
פעילות גיאותרמית
וקרח

האי החדש הזה מן הבחינה הגיאולוגית (תוצאה של התנגשות של שני לוחות טקטוניים), אשר הבלייה הטבעית  עדיין לא החליקה את קווי המתאר שלו, שבה את ליבי במגוון תצורות הנוף שלו ובמרחבים הלא מיושבים. הפעילות הגאותרמית באי עדיין מאד ערה והוא מצטיין בשפע מים המופיעים במגוון צורות, קרחונים, לגונות, כעשרת אלפים מפלים, נהרות, גייזרים, פיורדים והאוקיינוס המקיף אותו (האטלנטי והארקטי).
הצמחייה באי נמוכה, עצים אין כמעט, הן בשל תנאי מזג האוויר הקשים והן בשם כריתתם על ידי הויקינגים.
למרות ש 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ולמרות שמעטים גרים במרכז האי עדיין זו אחת מן המדינות שבה צפיפות האוכלוסייה היא מהקטנות בעולם משום ששטחה הוא 103,000 קמ"ר, אך האוכלוסייה מונה כ־ 330,000 נפש בלבד. הערים הגדולות הן עיר הבירה רייקיאוויק ובירת הצפון אקוריירי. כמחצית מאוכלוסיית איסלנד גרה בעיר הבירה. בנוסף לשתי הערים האלו יש עיירות דייגים, אך לאורך כביש הלולאה המקיף את האי יש גם חוות בודדות או משפחות המתגוררות ליד מגדלור הגורמות לישראלית כמוני לתהות על הלוגיסטיקה של ההתארגנות לקראת החורף, בייחוד שהחורף משמעותו הרבה שעות חושך; או לחשוב על החיים באי במאה ה- 19 או לפני כן. לשמחתי התאפשר לי לשלב הצצה לחיים במאה ה-19 באיסלנד עם ההתעניינות שלי בספרי ילדים באמצעות סופר הילדים והכומר האיסלנדי ג'ון סטפן סוינסון (Jon Sveinsson).
סוינסון, אשר נודע בכינויו נוני (Nonni), נולד ב- 16 בנובמבר 1857 בחווה בשם Möðruvellir אשר שכנה בעמק   Hörgárdalur מדרום מערב לאזור Eyjafjörður. הוא היה השלישי בין חמישה אחים ואחיות. בשנת  1865, כאשר סוינסון היה בן 7, עברה המשפחה לגור באקוריירי בשכירות בבית עץ קטן בסמוך לפיורד (לבית שנבנה בשנת 1849 ואשר נקרא היום Nonni´s house ומשמש כמוזיאון לזכרו. זהו אחד הבתים העתיקים ביותר באקוריירי). באותה עת היו באקוריירי רק 41 בתים וכשלוש מאות תושבים – ישוב גדול עבור איסלנד של אמצע המאה ה- 19 ובעצם גם היום, אם כי אקוריירי עצמה מונה כיום כ- 18,000 תושבים.
הבית של נוני באקוריירי
המטבח

חדר שינה

בשנת 1869, לאחר שהיה חולה במשך שנה, מת אביו של סוינסון והמשפחה נקלעה למצוקה כלכלית קשה. לא קשה לדמיין את עומס הטיפול הנופל על אלמנה עם משפחה בת שש נפשות, ללא מכונת כביסה, או מדיח, בייחוד כאשר יש להתכונן לחורף הקפוא והחשוך, לאגור מזון ועצים להסקה; ויש לשלם שכירות ושאר הוצאות מחייה. ואז הגיעה אל האם הצעה למלגת לימודים נדיבה הכוללת מימון מחייה מלא מדוכס צרפתי עבור אחד מן הבנים. אולם אליה וקוץ בה ואף מתאים לכאן הביטוי בעל המאה הוא בעל הדעה. כמו תמיד לבעל הכסף יש מטרה, והדוכס שלמרות "נדיבותו" שמו איננו מוזכר במקורות השונים באנגלית (לשם כך צריך למצא כנראה מקורות באיסלנדית) רצה לממן מלגת לימודים שתהפוך את הילד שקבל אותה לכומר ישועי (Jesuit priest). אינני יודעת הרבה על דתה של משפחת סוינסון, מעבר לכך שהייתה נוצרית, אבל קשה להאמין שהייתה שייכת ל- Jesuit order שכן רוב תושבי איסלד הם פרוטסטנטים לותרנים. המסדר הישועי נוסד בצרפת כדי להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית בדרכי חינוך. ובכן "הדוכס הנדבן" הציע הצעה שאי אפשר לסרב לה למשפחה פרוטסטנטית עניה שאבדה את אב המשפחה כדי שבנה ילמד לימודי דת הנוגדים לרוחה, או במילים אחרות יעבור אינדוקרינציה. מן הסתם המטרה הייתה שנוני יחזור לאיסלנד וילמד שם את אשר למד בצרפת.
אך זו לא הייתה הבעיה היחידה. הלימודים אמורים היו להתקיים בעיר Amiens שבצפון צרפת. משמעות הדבר הייתה ניתוק כמעט מוחלט מן המשפחה חוץ מאשר החלפת מכתבים. וכך בגיל 12 נשלח נוני לדרך יחד עם ילד נוסף מן האזור. בשל מלחמת צרפת-גרמניה שהתנהלה בין השנים 1870-1, הייתה קופנהגן תחנתו הראשונה של נוני, שם הוא למד במשך שנה. לאחר שנה הועבר לצרפת. ההשכלה שקבל הייתה טובה מאוד, אך במחיר של ניתוק מביתו ומנופי ילדותו.  את אימו הוא לא פגש יותר, אך הם הרבו להתכתב.
אחיו של נוני, מני, הגיע אל אותו בית ספר בצרפת אך מת בהיותו בן 23.

הספר אבודים בפיורד יצא לאור בשפת המקור, אסלנדית, בשנת 1914. קראתי אותו באנגלית Lost in The Fjord, משום שככל הידוע לי, סוינסון לא תורגם לעברית, ואיסלנדית אינני קוראת. הסיפור מתרחש באקוריירי ובפיורד שבקצהו היא ממוקמת, Eyjafjörður.
הפיורד שבו מתרחשת עלילת הספר. במרחק אפשר לראות גם את המוצא אל הים
העיר כפי שנראתה בתקופת ילדותו של הסופר (ליד הפיורד). מאוסף המוזיאון בבית הסופר

גיבורי הספר, נוני ואחיו מני, כשמות החיבה של המחבר ואחיו, יוצאים לשוט בפיורד ביום יפה בסירת משוטים קטנה. הם אינם נשארים בסמוך לחוף כפי שאמם הורתה להם, אלא מרחיקים עד מוצא הפיורד לאוקיינוס הארקטי, מקום מסוכן בשל העוצמה של גלי הגאות והשפל. הסיבה לתעוזה הייתה סיפור שנוני, הגדול מבין שני האחים, רצה לאמת. נוני למד לאחרונה לחלל בכוחות עצמו על חלילית פשוטה שאביו אפשר לו לרכוש. הוא שמע מאורח שבקר בביתם שאפשר להפנט דגים  באמצעות נגינה בחלילית, ואת זה הוא יצא לבדוק יחד עם אחיו מני. לאחר טיול בנמל בין האניות העוגנות כולל ביקור באניית מלחמה צרפתית, בה הם מתקבלים בסבר פנים יפות, הם חותרים למוצא הפיורד.
התחלת הספר זרועה רמזים מטרימים שקופים למדי, אך אלו אינם פוגעים בשטף הקריאה; להפך המחבר יוצר מתח בין היום היפה והמים הזכים במפרץ ובין המועקה הנוצרת בעקבות הרמזים שהוא מפזר, כמו זה בעמוד 12 האומר: "זו הייתה טעות שעבורה אשלם מחיר כבד". ואכן דברים מתחילים להסתבך. מזג האוויר משתנה ונעשה סוער וערפילי. מכיוון שהילדים אינם רואים דבר הם מחליטים להשאר במקומם ולא להמשיך לשוט שמא ישוטו בטעות לכיוון האוקיינוס, החלטה נבונה כשלעצמה, אך תקלות ימיות אחרות קורות. תקלות כמו פגישה עם להקת ליוויתנים (הפיורד בו גיבורי הסיפור נמצאים,  Eyjafjörður, משמש כיום תיירים לתצפיות על ליוויתנים), אשר במחי חבטת סנפיר הזנב יכולים להפוך סירה קטנה, איבוד אחד מן המשוטים ובייחוד קר ורטוב.
פגישה עם להקת ליוויתנים. מתוך התרגום לסינית

 נוני, הגדול משני האחים והוגה רעיון השייט לפיתוי הדגים באמצעות נגינה בחלילית, מתייסר ברגשי אשם כלפי אחיו הצעיר מני, הקופא מקור, ונותן לו את מעילו. מני מצליח להרדם ומתנסה בחלום דתי המרגיע אותו. בעקבות החלום שני האחים נודרים נדר לאל ולשליחו למען יציל אותם (כזכור, מדובר בסופר שהוא כומר ישועי) ואכן עד מהרה ספינת מלחמה צרפתית, זו שבה בקרו מוקדם יותר, כאשר הכול עדיין הלך כשורה, שולה אותם מן הים. גם הפעם הם מתקבלים באהדה רבה ובדאגה לשלומם הגופני לאחר השהות הארוכה שלהם בתנאים הקשים, אלא שפניה של הספינה מועדות לצרפת והיא מתרחקת מאיסלנד. גם בעייה זו נפתרת כאשר אי שם בדרך יוצר רב החובל של ספינת המלחמה הצרפתית קשר עם ספינת מלחמה דנית המפליגה לאיסלנד והנערים מועברים אליה. גם בספינה הדנית מתקבלים נוני ומני בחיבה רבה ומוחזרים בליווי מלחים עד פתח ביתם. נשארה להם בעיה אחת נוספת הקשורה במילוי הנדר שלהם ועל כך מייעץ נוני למני שיוועץ באל כדי שזה יורה לו מה לעשות בנידון.
מני מוצג כדתי יותר מבין שני האחים וכמי שממחפש תמיכה אצל האל בעוד שנוני מוצג כמי שמקבל את אחיו כפי שהוא כולל את הצורך שלו באמונה דתית. לנוכח תולדות חייו של המחבר אשר היה כומר ישועי, זהו פרט מעניין ועצוב. ההבדל העדין הזה בעמדת האחים גורם לכך שהספר לא יתפס כספר מסיונרי במסווה של ספר הרפתקאות.
דבר נוסף שנגע ללבי הוא שהספינות המעורבות בסיפור ההצלה הן ספינה צרפתית וספינה דנית כפי שהוזכר לעיל. הספינה הצרפתית שלתה את האחים מן הים והספינה הדנית החזירה אותם הביתה: האם זה אומר שסוינסון כבר היה מפוייס עם סיפור חייו כאשר כתב את "אבודים בפיורד"? כאמור בגיל 12 נותק סוינסון לנצח מאמו (פרט לחילופי מכתבים) על ידי מלגה של עשיר צרפתי, אולם במקום לנסוע ישירות ללימודים בצרפת נלקח סוינסון לשנת לימודים בדנמרק בגלל המלחמה ורק אחר כך הועבר לצרפת. אז הנה שתי ספינות המלחמה, הצרפתית המרחיקה והדנית המקרבת, שכן דנמרק מעט קרובה יותר גיאוגפית לאיסלנד מאשר צרפת, אך בעיקר הרקע ההיסטורי שלהן כרוך זה בזה.

פסלו של סופר הילדים ג'ון סטפן סוינסון מוצב בסמוך לבית בו הספיק להתגורר מספר שנים

דפים בכתב ידו של ג'ון סטפן סוינסון

הערה: חוץ משני הראשונים, כל הצילומים המופיעים כאן צולמו על ידי שרה שורץ.
מתחת לצילום השני יש הפנייה למקור. התמונה הראשונה, של כריכת הספר, נמצאת במרשתת.