תחפושת
זהו הנרי:
 |
| מקור התמונה |
וזוהי תחפושת הקאובוי שהנרי היה רוצה שתהיה לו:
 |
| מקור התמונה |
הנרי מפרסם מודעה עם כל האיפיונים האלו בעיתון ומחכה. בינתיים, "על ראש גבעה קרה שטופת רוחות" גר לו ברוָז בודד והנה יום אחד:
 |
| וכך עם זוג גרביים ישנים, קרטון ביצים ושרוך ארוך |
 |
| הוא יצר את התחפושת המושלמת |
ואת מה שקרה לתחפושת של ברוז כאשר הנרי והוא התחילו לשחק אפשר לקרוא בפורים וביום חול בספר מבוקשת: חית המחמד המושלמת, כתבה פיונה רוברטון, מאנגלית, מירה מאיר, ספרית פועלים 2013.
בדף הספר של ההוצאה מוצעת פרשנות לספר. מציעים שם ש"זהו ספר הבוחן את נטייתנו האנושית לחפש חבר או בן זוג על-פי אפיונים מקובעים מראש", כלומר,בספר בא לידי ביטוי בספר חיפוש אחר החבר המתאים לנו לפי דעתנו, באופן מושכל אפילו, ולראיה הרשימה שהנרי, גיבור הספר, מכין ומפרסם, והשאלה כיצד אנו מגיבים כאשר הפתעה מתדפקת על דלתנו.
אופן קריאה זה איננו מאולץ, אם כי התפתחות הפנטזיה של הנרי הילד והניסיון להגשימה, לא בהכרח מראה על בררנות וחיפוש בהתאם, אלא אולי על כך שהילד "זרם" עם הפנטזיה שלו.
אני מבקשת להצביע על פן נוסף הקשור בהתגלות "אופיו האמיתי של הבּרְוָז" כבר במשחק הראשון – הליכתו המתנדנדת מסגירה אותו וכמובן נשירת אביזרי התחפושת. עצם הגילוי הוא מהלך כמעט הכרחי, אחרת הספר עלול היה להחשב לאנרכיסטי ופורע סדרים חברתיים ולא כל סופר מעיז ללכת בדרך כזו.
אולם לגבי אופן הגילוי, כאן למחברת היה חופש, היא יכולה היתה לבחור בוידוי (שאכן מופיע בסופו של דבר, אך רק אחרי ש"האמת" יצאה לאור) או בהתערבותו של גורם שלישי שהיה מעמת את הנרי וברוז עם העובדות (למשל, האמא, שמבליחה לרגע בתחילת הספר). מכל מקום, אופן הגילוי שברוז הוא ברוז ולא כלב, בו בחרה פיונה רוברטון, מכוון לכאורה לכך שטבענו הוא מולד והוא זה שקובע את אופיינו ודבר לא יעזור: היהפוך ברוז לכלב ונמר חברבורותיו? בּרְוָז לא יהפוך לכלב, אבל הוא כן יהפוך לחבר, לא פחות מכלב, בהנתן הסביבה המטפחת המתאימה.
 |
