‏הצגת רשומות עם תוויות איור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איור. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 6 בדצמבר 2018

חתולה על האוטובוס

רשימה מאת שרה שורץ

כריכה קדמית

חתולה על האוטובוס של ארם קים הוא picture book אמתי, במובן הזה שאין בו כמעט מילים ובכל זאת יש בו עלילה, עלילה רגישה וצובטת לב.
בעצם, גם מילים אין, יש צלילים, אונומטופאה, כאלו של פחית ריקה נופלת, איוושה של דלתות אוטובוס נסגרות, קולות שאנשים משמיעים כדי להפחיד חתול...וקולות של חתול. חתולה ליתר דיוק, כי חתול בצבעים שחור, לבן, כתום הוא תמיד חתולה. אני לא חושבת שזכור לי עוד ספר שגיבורתו היא חתולה tree color.
הספר נקרא חתולה באוטובוס, אך הוא עוסק בהישרדות של חתול בעיר הגדולה בחורף. וכך בתמונה הראשונה אנו פוגשים את הגיבורה מחטטת בפח אשפה ברחוב ומעיפה מתוכו אריזות ריקות, קלאק, קלאנג, ראטל, קלטר.
illustration by Aram Kim

בירושלים, מקום מגוריי, יש אנשים הסולדים מחתולים, משום שהם מכירים אותם רק מאזור פחי האשפה. מבחינתם הם יצורים מלוכלכים ומפחידים. כאשר אומרים להם שחתולים ואריות הם קרובי משפחה, הם דוחים קישור זה על הסף. ממשפחת האריות, כלומר עם מבנה גוף דומה וכישורים דומים, רק שהכול ארוז באריזה קומפקטית וחיננית. אין חתול לא מרהיב. יש רק חתול שחי בתת תנאים.
משלא מצאה בפח דבר שישביע את רעבונה, נמשכה החתולה אחר הניחוחות שעלו מן המעדנייה השכונתית. היא התקרבה אט אט, אך גורשה בבושת פנים.
Aram Kim  - מנסה את מזלה במעדנייה. ראו את הרצפה


יוצרת הספר, ארם קים, רומזת לנו כי המעדנייה הזו אולי לא התירה את כניסת החתולה ואף לא נידבה לה איזו פיסת נקניק או בדל גבינה, אך כדאי להסתכל היטב על הרצפה ולראות שאולי זה איננו המקום שכדאי לקנות שם. 
מקור התמונה  המתנה לאוטובוס
מקור התמונה. באוטובוס

החתולה הרעבה מנסה לכל הפחות למצוא מקום חם להתכרבל בו. היא מנסה לחמוק לתוך אוטובוס, אך הנהג מבחין בה ומגרש אותה: סקראם, סקוט, שו. או בעברית קישתא. באוטובובוס הבא נוהגת אשה והיא מקבלת את החתולה. זו מוצאת לה כסא ריק, עליו היא נרדמת עד מהרה מבלי להיות מוטרדת מן הקשיש החביב שהתיישב לידה. סופו של הסיפור הוא טוב מבחינתה של חתולה עירונית שצריכה לשרוד חורף בעיר אמריקאית מושלגת.
מקור התמונה. החתולה והקשיש

ב
סוף טוב

ארם קים, היוצרת של הספר, מוצאה בדרום קוריאה והיא מתגוררת בניו יורק. בראיון קצר סיפרה שהרעיון לספר עלה בה בעקבות חתול שעלה לאוטובוס בדרום קוריאה בחורף קר. לשמחתה גם הנהג וגם הנוסעים אפשרו לחתול להישאר והתאחדו ברצון לספק לבעל החיים שעה קלה של חום. 
שלב בתהליך האיור של Aram Kim

ארם קים סיפרה עוד כי היא מתחילה את תהליך הציור ברישום קווי המתאר. בשלב שני היא צובעת את הציור בצבעי שחור לבן כמו בתמונה המצורפת. שלב שלישי מתבצע במחשב - זהו השלב של התאמת הצבעים. קים בודקת גוונים שונים עד שמתקבל הצירוף שמוצא חן בעיניה. השלב האחרון הוא הדגשת קווי המתאר. 

את הספר בחרה והביאה מן הספרייה דפנה בת השלוש וחצי. 

פרטי הספר
חתולה על האוטובוס, ארם קים (2016), כריכה קשה, 32 עמודים לא ממוספרים. שפה: אנגלית, הוצאה Holiday House, מיועד לגילאי 3 - 6. גם ההורים יאהבו. מומלץ בחום. 

Cat on the Bus 
Aram Kim
Age Range: 3 - 6 years
Hardcover: 32 pages
Publisher: Holiday House (July 30, 2016)
Language: English

בשוליים

כל חתול בעל שלושה צבעים כמו החתול המצויר בספר הוא חתולה. הדבר קשור בתופעה של השתקה אקראית (אינאקטיבציה) של אחד מכרומוזומי המין הנקבי המתרחשת בעובר נקבי בשלב מוקדם מאוד, כאשר הוא מכיל תאים בודדים.  הגנים המקודדים לפיגמנטים של צבע נמצאים על כרומוזומי  X.  בהתאם לכרומוזום שנשאר פעיל בתא מסוים יתפתו ממנו תאים נוספים שיתנו מוצא לתכונות שהוא נושא ועל כן כל נקבה שהייתה הטרוזיגוטית למאפיינים מסוימים על כרומוזום  X  כולל צבע, היא מוזאיקה לתכונות אלו.
החתולות נראות כך:



וגם כך:






יום ראשון, 12 במרץ 2017

נושאים ממגילת אסתר המופיעים בציורים בספרי ילדים

מחר חל פורים בירושלים
מאת שרה שורץ
תהליך האיסוף, המיון וההאחדה של הספרים המוכרים היום כתנ"ך היה ממושך, אך הקנוניזציה הייתה מהירה מסיבות שונות כמו חורבן הבית השני וכך הצליחה מגילת אסתר להשתחל פנימה למרות המחלוקות לגבי הכללותה.
הסיפור במגילת אסתר בנוי כמחזה פרוע למדי. זהו סיפור על תככי חצר המלוכה; ועל אפוטרופוס (מרדכי) שמוסר את בת חסותו, נערה יתומה (אסתר), להרמון של מלך כדי לקדם עצמו דרכה; ועל מפנים דרמטיים לרוב. אדל ברלין, בהקדמה לספר אסתר,  שיצא בסדרת מקרא לישראל (הוצאת מאגנס בשיתוף עם עם עובד) כותבת: "מבחינה ספרותית המגילה היא בורלסקה שאין לקבלה באווירה של כובד ראש ורצינות, אלא כשעשוע ובבדיחות הדעת." ברלין סבורה שחג פורים קדם למגילה והמגילה נכתבה כדי להסביר את טעמו של חג הפורים. כך או כך, סיפור המגילה הרשים אמנים רבים והנושאים החוזרים ביצירותיהם הם: נצחונו של מרדכי (ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו); גירוש ושתי; אסתר מזמנת את עצמה אל אחשוורוש; המשתה שעורכת אסתר;  את ביטויים של מוטיבים אלו אצל גוסטב דורה אפשר לראות כאן.
ומה המוטיבים המופיעים בספרי ילדים?
אולי לא מפתיע שהנושא השכיח ביותר באמנות המושפעת ממגילת אסתר היא הולכת מרדכי על גבי הסוס ברחובות שושן הבירה – האירוע הזה מסמן את התחלת המהפך, יש בו שמחה לאיד והוא מאוד "פוטוגני" וצבעוני. הרי ברור שבאותם זמנים בהם לכאורה כל זה קרה (500 לפני הספירה לערך) התרחשות מסוג זה גררה את כל תושבי הבירה החוצה – איש לא היה מוכן להפסיד מחזה שכזה שוודאי הפך לשיחת השבוע – וזה רק הרקע. בתווך מופיע סוס מפואר "אשר רכב עליו המלך" ועליו רכוב איש בבגדים מפוארים "לבוש מלכות" ואותם מוליך אדם עם פנים נפולות שכבודו היה למרמס. מי לא הקדיש ציור לסצנה כה מפוארת? – החל בעבר הרחוק (בבית הכנסת בדורא אירופוס ובימי הביניים) דרך רמברנדט (1641) והמשך ב Jean François de Troy 1736 ועד הציורים בספרי הילדים.

רמברנדט (1641) נצחונו של מרדכי

אהרן שבו 1989 נצחונו של מרדכי ל"מגילת אסתר שלי – עם מדריך לדיני החג ומנהגיו" (מסדה)

אהרן שבו אייר ועצב בשנת 1989 את "מגילת אסתר שלי – עם מדריך לדיני החג ומנהגיו" (מסדה). כל עמוד מעוטר בשוליו הרחבים המעוצבים כקירות מצודה באמצעות אפקט דמוי מגזרות נייר והמלה "המן" כתובה באדום כדי שלא נפספס. הציורים מצויירים בקו קריקטורי קליל ובצבע. 
עמוד מתוך "מגילת אסתר שלי – עם מדריך לדיני החג ומנהגיו" (מסדה) מעוצב ומאוייר ע"י אהרן שבו.

בין העמודים שילב שבו ארבע תמונות בגודל מלא: 1."מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה (פרק ג)" ; 2."ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט (פרק ה)"; 3."ככה יעשה לאיש" או נצחון מרדכי (פרק ו) – לתמונה זו הקדיש שבו כפולת עמודים (ראו למעלה); 4.משלוח אגרות לכל מדינות פרס (פרק ח).
כל המוטיבים אך במיוחד 2 ו-3 מופיעים גם אצל אמנים גדולי שם.
אהרן שבו 1989 - ותקרב אסתר - מתוך מגילת אסתר שלי (מסדה)

הנגיעה בשרביט, הנחשב לסמל פאלי, היא כאמור גם כן מוטיב שכיח באמנות, המתייחס אל פרק ה במגילה אך לא מצאתי אותו בעוד ספרי ילדים.  אני מניחה שניתן יהיה למצוא אותו אבל כנראה ביחס דומה לזה שלי 1:6 בספרות חילונית. דהיינו, בערך על כל שש תמונות של מרדכי על הסוס, תמונה אחת של אחשוורוש מושיט את השרביט לאסתר.
הסצנה הזו מתרחשת לאחר שמרדכי שולח את אסתר אל אחשוורוש כדי להפר את מזימתו של המן להרוג את כל היהודים בממלכה. אסתר פוחדת מאוד משום שלא באים אל המלך ללא הזמנה "אבוא אל המלך אשר לא כדת" . כידוע היא משלימה עם רוע הגזירה "כאשר אבדתי אבדתי" ומבקשת שכל החהודים בשושן יצומו עבורה וגם היא תצום. וכך כשהיא מתוחה ורעבה היא מתקרבת בחשש אל אחשוורוש ומחכה לסימן מצדו, האם יטה את שרביטו כלפיה ויסמן לה להתקרב אליו או לא.
יש אמנים המתארים את הסצינה הזאת כפי שכתוב במגילה אך אחרים בוחרים לתאר את אותות המתח ומציירים את אסתר מעולפת, למשל Jacopo Tintoretto 1546-7  בציור אסתר לפני אחשוורוש. שבו בוחר לצייר את אסתר לפני אחשוורוש כשהיא מחייכת – אולי בהקלה, אולי הוא סבור שהיה לה חשוב להסוות את המתח בו הייתה נתונה, אולי כי הוא מייעד אותה להופיע בפני קהל צעיר, ואולי כל הסיבות גם יחד.
 בתמונה הראשונה בגודל מלא בוחר שבו להראות יחד עם מרדכי שאיננו משתחווה להמן גם את אסתר בת חסותו וזו פרשנות נוגעת ללב.
"ומרדכי לא יכרע" וגם לא אסתר לפי אהרן שבו ב"מגילת אסתר שלי" (מסדה 1989)
הנושא של התמונה האחרונה בגודל מלא  ב "מגילת אסתר שלי – עם מדריך לדיני החג ומנהגיו" (מסדה) הוא כאמור משלוח אגרות לכל מדינות פרס (פרק ח פסוק 10). "וַיִּכְתֹּב, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, וַיַּחְתֹּם, בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ, הָאֲחַשְׁתְּרָנִים--בְּנֵי, הָרַמָּכִים."
"ויכתוב בשם המלך אחשוורוש" - אהרן שבו 1989 מגילת אסתר שלי (מסדה)
הזכרתי כבר בבלוג את הספר "חגי ישראל" שכתב הרב מנחם הכהן המלווה באיורים מרהיבים של אלונה פרנקל (1980 מודן). עבור פורים  ציירה פרנקל שלוש תמונות לספר, שתיים מהן מתארות נושאים מן המגילה. האחת, "ככה יעשה לאיש" בו מדגישה פרנקל את זרש אשתו של המן ואת בתו המשקיפות בעד לחלון כשחיוך על פניהן, כי הן טועות לחשוב שמרדכי הוא זה המוליך את הסוס ואילו המן הוא זה שרוכב עליו. בתמונה הנוספת  - נושא שאינו מופיע בין ציוריו גדולי המידות של שבו – המשתה שעורכת אסתר לאחשוורוש והמן. ככל הנראה זהו המשתה השני, הדרמטי, זה שבו אסתר מפנה אצבע מאשימה כלפי המן וחושפת את מזימתו בפני אחשוורוש. 
זרש ובתו של המן אינן יודעות שהמן מוליך את הסוס. אלונה פרנקל ל"חגי ישראל" מודן 1980


המשתה של אסתר - אלונה פרנקל ל"חגי ישראל" מודן 1980
 בספר גן גני (הספר יצא במהדורות רבות החל משנת תש"ז ועד 2006), שלקטו וכתבו לוין קיפניס וימימה אבידר טשרנוביץ, מופיע רק איור קטן אחד המתייחס למגילה – שוב מרדכי המובל על גבי הסוס, שצוייר ע"י איזה הרשקוביץ. בתמונה המצורפת, האיור נראה בגודל דומה לזה של שאר התמונות המופיעות כאן, אך לא היא, מדובר באיור קטנטנן התופס אולי שמינית מן העמוד. באיור כה קטן אין מקום לפרטים נוספים כמו קהל שצופה, אך עדיין שפת הגוף של המן ברורה מאוד - הוא כפוף כאילו מעדיף שהאדמה תבלע אותו ופניו גם הן מכורכמות. למען האמת גם מרדכי לא נראה מאושר במיוחד באיור של איזה, אולי משום שהיא הושיבה אותו כששתי רגליו באותו צד של הסוס.
איזה הרשקוביץ לגן גני - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.

עוד "ככה יעשה לאיש" מצאתי על גבי שער של חוברת דבר לילדים משנת 1947, פרי מכחולו של נחום גוטמן וכמו כן אחד של מרים ברטוב. 
נחום גוטמן 1947 דבר לילדים. מקור: מוזיאון נחום גוטמן
מרים ברטוב. המקור: משקפיים 4, 1991

לא אציין את כל הספרים בהם חיפשתי ולא מצאתי – ודאי שאין מדובר ברשימה ממצה – אך המסקנה הזמנית היא שבספרי הילדים המוטיב "המגילתי" המוביל תרתי משמע – הוא "וככה יעשה לאיש".

ולסיום: בספריה הלאומית שמורה מגילת אסתר שהוכנה באיטליה בשנת 1617 ואוירה על ידי משה בן-אברהם פשקרול בפירוט רב ולא פסח אף על הזוועות המתוארות במגילה. אפשר לראות את המגילה כאן. 




יום שישי, 27 בינואר 2017

מריה מריאן - מדענית שהקדימה את זמנה

מדע, אמנות והיסטוריה בספר ילדים אחד

רשימה מאת שרה שורץ

כל האיורים הם של ג'ולי פשקיס (Julie Paschkis). הקליקו על התמונות כדי להגדילן וכך תוכלו להנות מהן.
כריכת הספר "צפורי קיץ - הפרפרים של מריה מריאן"
מריה סיבילה מריאן (Maria Sibylla Merian) מתה החודש לפני 300 שנים
מריה סיבילה מריאן נולדה בפרנקפורט שבגרמניה ב- 2 באפריל 1647. כבר בהיותה בת שלוש הפגינה התלהבות רבה לציור, עד כי אביה החרט ניבא שהיא תהפוך לאמנית דגולה. מילדותה היא אף הוקסמה ממחזור החיים של הפרפרים, וקיימה מחקר הדוק של הגלגולים שלהם. לאחר מותו של אביה, אמהּ נִשאה מחדש לצייר Jacob Marrel שעודד את העניין הזה שלה.
אני אוהבת לצייר תמונות צבעוניות של כל סוג זחל, פקעת וצפּור קיץ.
העניין שגלתה מריה סיבילה מריאן במחזור החיים של פרפרים וביצורים קטנים בכלל היה מיוחד בתקופתה, כאשר האירופאים עדיין האמינו שחיפושיות, תולעים, זחלים ואף צפרדעים נוצרים מבוץ ורקב. פרפרים ועשים כונו "צִפּרי קיץ" בשל ההופעה הפתאומית שלהם כאשר מזג האוויר נעשה חם והיעלמותם בסתיו (ומכאן שם הספר). הסברים אלה של היווצרות חיים מבוץ דומם נקראים "גנרציה ספונטנית" ומופיעים לראשונה בהגותם של הפילוסופים היווניים החל מן המאות השביעית והשישית לפנה"ס ואילך. בתקופה זו התרחש המעבר מהסתכלות מיתולוגית בטבע לניסיון להסביר תהליכים ותופעות באמצעות הצבעה על סיבותיהם הטבעיות. שלא במפתיע, בדומה למרבית הרעיונות המתייחסים לטבע, לתרבות, ולחברה האנושית, שעיצבו את פניה של הציביליזציה המערבית, גם היחס לנושא הגנרציה הספונטנית מקורו ביוון הקדומה.  עד למאה ה-17, כל עוד ניתן היה לייחס את אירועי יצירת החיים מחומר להתערבות אלוהית, תמכה הכנסייה ללא עוררין בגנרציה ספונטנית.
אני יודעת שהמבוגרים טועים לגבי צפורי-קיץ. חרקים אינם נולדים מבוץ.

בהיותה בת 13, מריאן כבר הייתה מסוגלת מבחינתה להפריך את התיאוריות המיושנות – היא נוכחה לדעת שגלגול הפרפר, המטמורפוזה, הוא טבעי ולא קשור בהתערבות על טבעית.
מריאן קבלה פקעות של תולעי משי שהובאו על ידי סוחר מאסיה ותעדה בכתב ובאיורים את תהליכי השינוי העוברים עליהם. 
אני שומרת זחלים וצפורי-קיץ בקופסאות וצנצנות. אני מאכילה זחלים בעלים. 

בהיותה בת 28 היא תיארה את חקירותיה בטבע בספר לימוד שכתבה. בספרה הראשון "ספר הפרחים החדש" (Neues Blumenbuch) השתמשה באיורים כדי לקטלג צמחים וחרקים.
עם הזמן נעשתה מריאן מפורסמת כמדענית, אמנית ומגלה. בתקופה שנשים כמעט ולא ערכו מסעות היא ובתה הצעירה, דורותיאה, נסעו לבדן לסורינם שבדרום אמריקה בשנת 1699, בהיותה בגיל 52. מטרת הסיור הייתה לחקור את החי והצומח הנדיר בבתי הגידול הטרופיים. עם שובה לאמסטרדם שנתיים מאוחר יותר היא החלה לעבוד על הכנת מדריך מאויר, Metamorphosis insectorum Surinamensium (שינויי הצורה של חרקים בסורינם), שהתפרסם בשנת 1705. הספר מתאר את מחזורי החיים של חרקי האזור והוא "גילה לאירופים בפעם הראשונה את המגוון המדהים של יער הגשם".
הצאר הרוסי, פיטר הגדול, העריך מאוד את עבודותיה של מריאן ואסף אותן;  95 הדפסים של מריאן, הנמצאים באוסף המלכותי הבריטי, נקנו בשנת 1755 ע"י המלך ג'ורג' השלישי.
מריה סיבילה מריאן מתה ב- 13 בינואר 1717.


דגימה מעבודותיה של מריה מריאן  אפשר לראות בקדימון לתערוכה שתפתח במרץ 2017 באדינבורו. 

על האיורים והמאיירת

בבלוג המשותף לה ולמאיירות נוספות, מצאתי הסבר של המאיירת ג'ולי פשקיס על אחד מן האיורים בספר, זהו האיור האחרון והוא משתרע על כפולת עמודים.
In Summer Birds by Margarita Engle I drew the luna moth out of scale to show the strength of the interest that Maria Merian had in insects.

באיור זה מצויר עש במלוא יפעתו על רקע שחור. משמאלו יושבת גבורת הספר, מריאן,  כשענף עם זחל ועלים אכולים בידה. אלא שהעש גדול מן הצופה בו. המאיירת מסבירה כי שינתה את היחסים "כדי להדגיש את עוצמת העניין שהייתה למריה מריאן בחרקים".

פשקיס איננה מנסה לחקות את איוריה של מריה מריאן הבוגרת. אני יכולה לחשוב על סיבות רבות לכך, החל מהמנעות מאנכרוניזם וכלה בכך שסגנונה של מריאן איננו הסגנון שלה. בנוסף, מדובר בספר ילדים שהגיבורה שלו היא ילדה – והאיורים פונים בהתאם אל הקהל שהתוכן פונה אליו.
ולסיום כפולת עמודים נוספת מתוך הספר המתארת את חלומותיה של מריה מריאן לערוך מסעות למקומות מרוחקים ולצייר פרפרים ופרחים נדירים:
When I am a grown-up, I will be free to travel to faraway lands... 



Summer Birds: The Butterflies of Maria Merian 2010/2013 by Margarita Engle  (Author), Julie Paschkis  (Illustrator)
הספר שבידי הוא בכריכה רכה ויצא בהוצאת Scholastic. לגילאים 4-9.

יום שבת, 20 בפברואר 2016

אומברטו אקו לילדים

רשימה מאת שרה שורץ
איור של  Eugenio Carmiלספר שלושת האסטרונאוטים
הסופר והפילוסוף האיטלקי אומברטו אקו, שהתמחה בחקר הסימנים (סמיוטיקה) וכתב רומנים רבי מכר, בהם "שם הוורד", מת אתמול (שישי) באיטליה בגיל 84.
"אקו היה הדבר הקרוב ביותר שאפשר לדמיין בימינו לאדם שיודע הכל", כותב עפרי אילני ב"הארץ". "מלבד הרומנים שלו, ומאמריו בעיתונים, הוא כתב עשרות חיבורים משפיעים על סמיוטיקה, היסטוריה של הבלשנות, ביקורת תרבות ותקשורת, ספרות, אנתרופולוגיה והיסטוריה של המדע. אבל את דרכו הוא התחיל כחוקר ימי הביניים: חיבוריו הראשונים עסקו בפילוסוף תומס אקווינס ובתפיסות אסתטיות בימי הביניים. העיסוק בימי הביניים ליווה את אקו גם בהמשך הדרך, והגיע לשיא ברב המכר "שם הוורד" המתאר חקירה בלשית במנזר ימי־ביניימי. הרומן והסרט שנעשה בעקבותיו, היו אולי היצירות הפופולריות ביותר שעסקו בתקופה זו בעשורים האחרונים."
מעטים יודעים שאומברטו אקו כתב גם לילדים. בשנות השישים הוא החל בכתיבת טרילוגיה לילדים שאותה אייר באיורים מופלאים בסגנון מופשט Eugenio Carmi, אתו אקו היה מיודד ביותר. שני הספרים הראשונים פורסמו באנגלית בארה"ב בשנת 1989.
הגנרל והפצצה - כריכה


הספר הראשון שפורסם הוא ספר אנטי-מלחמתי בשם הפצצה והגנרל,  The Bomb and the General, אשר התייחס לתקופת המלחמה הקרה.
כאשר האטומים נמצאים בהרמוניה הכל פועל כשורה

כאשר האטומים נמצאים בהרמוניה, הכל פועל כשורה. החיים מבוססים על ההרמוניה הזו. אבל כאשר האטומים מתנגשים, חלקיהם תוקפים אטומים אחרים, אשר תוקפים עוד אטומים וכך הלאה והתפוצצות מחרידה מתרחשת הגוררת בעקבותיה שואה גרעינית. אולם האטומים בסיפור מסכלים את התכנית הנפשעת של הגנרל, דבר המביא לסיום המלחמות. הגנרל נעשה מיותר ועל כן הוא מפוטר. יתרה מזאת, הסיום שמח לאידו של הגנרל המרושע, ובגדיו המעוטרים שהעידו על דרגתו, משמשים אותו בתפקידו החדש כשוער בבית מלון.
כריכת הספר - שלושת האסטרונאוטים

הספר הבא היה שלושת האסטרונאוטים, The Three Astronauts, על משלחת לחלל המורכבת מאמריקאי, רוסי וסיני, הלומדת שיעור בסובלנות מתושב מאדים הדואג לציפור.

הספר השלישי בטרילוגיה
שלושה עשורים לאחר פרסום הספר הראשון בטרילוגיה מתפרסם The Gnomes of Gnu: היה היה ואולי עודנו ישנו שליט שתאוותו הגדולה ביותר הייתה גילוי ארץ חדשה. שריו הסבירו לו שבתקופתנו אין על פני כדור הארץ מקומות לא ידועים, עכשיו הזמן לתור את החלל. אם כך, ענה השליט בחוסר סבלנות, שלחו את חוקר החלל כדי שיגלה כוכב לכת לא מיושב, ושיהיה אפילו קטן. כל כמה שחוקר החלל תר הוא מצא רק פלנטות מאובקות, עד שבפינה מרוחקת של הגלקסיה הוא מצא כוכב לכת קטן ונחמד עד מאוד, הכוכב Gnu. תושבי הכוכב, הנומים, מקבלים את חוקר החלל בידידות רבה, אך את "הציביליזציה" שהוא רוצה לייבא אל הכוכב שלהם הם אינם רוצים לקבל. הסירוב שלהם גובר כאשר הם רואים את כדור הארץ באמצעות הטלסקופ המשוכלל של חוקר החלל. הם רואים כדור אפוף עשן. זוהי אלגוריה על התמוטטות אקולוגית ועל היכולת לשנות שאפשר לקרוא במלואה כאן.
בפינה מרוחקת של הגלקסיה הוא מצא כוכב לכת קטן ונחמד עד מאוד, הכוכב Gnu
אתה מתכוון שהאוקיינוסים שלכם מלאים ב- shit?

 
הנומים רואים כדור אפוף עשן