‏הצגת רשומות עם תוויות ספר קרטון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספר קרטון. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 באוגוסט 2013

קרמר החתול יוצא אל היער בספר קרטון


הספר קרמר החתול יוצא אל היער [מאיר שלו כתב, יוסי אבולעפיה אייר, עם עובד] יצא בגרסת קרטון, השנה (2013). אינני יודעת מתי בדיוק השנה, אני גיליתי אותו לפני חודש. הספר עצמו יצא לאור לפני כשנה ב- 2012.

קרמר בשתי הגרסאות, משמאל מהדורת הקרטון.

בעבר הלא כל כך רחוק. ספרי קרטון היו בעצם picture books  לפעוטות. למשל הספר Dressing מאת (Helen Oxenbury (Walker books 1981 אשר הספיק כבר להצהיב אצלנו





לפעמים גם זה לא, לפעמים רק אוסף תמונות שליד כל אחת מהן מילה אחת, בסגנון ספר המילים הראשונות שלי או משהו כזה. לחילופין אלו היו ספרים מתוחכמים שהכילו עיצוב מיוחד, כמו ענן ועוד ענן (איורים: ג'וליה אורקיה, נוסח עברי: שרה ורסאנו, מחבר:? אולי המאיירת היא גם המחברת) שיצא בכתר בשנת 1985.
המגמה להוציא ספרי ילדים בגרסת קרטון ברוכה בעיני. יתכן שהמקור לה הוא מלחמת הקיום של הוצאות הספרים ואם אפשר לגרום לכך שספרים שנועדו לילדים בני 3-4 ירכשו גם עבור פעוטות בני שנה ומחצה, מדוע לא?
ובכן בהחלט כן. מתוך שלא לשמה בא לשמה. קודם כל אפשר להקריא גם ספר לילדים בני 3 ו- 4 לילדים קטנים יותר שעדיין לא מדברים, כל עוד יש בו תמונות. הם מבינים הרבה יותר ממה שחושבים ומקריאה לקריאה יבינו יותר.  וכאשר הספר הוא מקרטון זה מאפשר להשביע את הצורך שלהם להתנסות גם בדרכם הם, למשש, לדפדף, להצביע, ללא יותר מדי חשש מנזקים בלתי הפיכים. אפשר להניח את הספר במקום שניתן להשגה בדומה לצעצועים כך שיוכלו לשלוף את הספר בעצמם, להסתכל בו או להביאו למבוגר שיקריא להם.
אין הבדלים רבים בין ספר הנייר לבין ספר הקרטון. הנה שתי המהדורות זו מול זו פתוחות באותו עמוד:




 ההבדל הבולט הוא היעדרותו של הפורזץ בגרסת הקרטון. אפשר לראותו בתמונה האמצעית בספר מן הנייר. בספר קרטון דומה שאין לו תפקיד. ממדיו של ספר הקרטון קטנים יותר והוא אמור להיות עמיד יותר, אך את העמידות קשה לראות בצילומי סטילס.
הבדל נוסף, ספר הנייר נדפס בתל אביב, ספר הקרטון בסין. כך גם במקרה של הספר הטרקטור בארגז החול (מאיר שלו 1995 עם עובד)

והנה עוד כמה ספרים מקרטון:

גם הם כולם נדפסו בסין.

לעומת זאת הספרון הקטן בעל העיצוב המתוחכם, ענן ועוד ענן, נידפס ב - 1985 באיטליה. גם ספרי הילדים מאוששים את הדברים הכתובים בטורי הכלכלה בעיתונים.


יום חמישי, 27 ביוני 2013

את זה!


כריכה קדמית; ספר קרטון
כתבה: נירה הראל

אייר: יוסי אבולעפיה

הקיבוץ המאוחד 1997/2010

בין המלמולים הרכים הראשונים של עוללים בישראל מתגלגלות ההברות אַ – בַּ – אַ – בַּ – א  וְ-  אֶ-זֶ' – אֶ-זֶ' . ההורים שמחים לשמע צלילים מוכרים העולים מבין המלמולים והגרגורים ומגיבים. במקביל לומדת הפעוטה גם מחוות תקשורתיות למשל להניע בראשה באי הסכמה. בהתחלה המחווה הזו גורמת לכולם אושר וחיוכים: "תעשי לא" והיא מניעה ראשה מצד לצד ועיניה בורקות והוריה מחבקים ומנשקים אותה. אבל אט אט היא לומדת את כוחה של תנועת אי ההסכמה, תנועת הלא. במקביל היא מצביעה. כל דבר יכול להיות מעניין עבור הדיירת החדשה בעולם ואת מנסה להגיב על פי כיוון ההצבעה שלפעמים מלווה במלמול רך ואומרת: "כן, נכון, מישהו השאיר קופסת קרטון באמצע הדרך, אבל אנחנו נעקוף אותה בקלות" או "מה ראית חמודה שלי? חרגול?" עם הזמן תנועת ההצבעה נעשית יותר בטוחה בעצמה והדברים מתחברים זה לזה: הקטנה מצביעה, אחד ההורים נוטל חפץ שהיה בכיוון ההצבעה ושואל "זה?" הקטנה מסמנת בראשה "לא" ומוסיפה להצביע באותו כיוון. עוברים לחפץ הבא ושואלים "את זה?", בדרך כלל מדובר באותו משהו שלא בדיוק מיועד לידיים החקרניות של בני שנה.

הספר של הראל ואבולעפיה עוסק בניסיון של הורה להבין מה בנו רוצה. בספר הילד כבר יודע לומר "את זה", אבל בזה מסתיים אוצר המילים שלו. כיצד יבין אביו מה מכל הזה רוצה הילד?

כרגיל איוריו של יוסי אבולעפיה משווים לווית חן לספר ומשדרגים אותו. האיור החביב עלי ביותר מלווה את הכיתוב:

"ויש לי עוד רעיון נחמד:
אולי נשחק בענק וגמד?"

זהו איור עם קריצה ורואים בו את האב על ארבע כשעל ראשו שקית של חטיף שגזר בעמוד הקודם ועל ידיו הוא נועל נעלי בית (כמו של פעם). הפעוט הנדהם חדל לרגע מבקשותיו ובכיו ומציץ מעבר לכתפו השמאלית אלינו הקוראים. אולי זהו מבט של מבוכה או אולי זה מבט של קשירת קשר כאילו הוא שואל אם גם אנחנו רואים מה שהוא רואה והאם איננו חושבים שיש גבול לכל תעלול...

 
אבא עצוב, מושיט ידים ולוקח את נועם אחת ושתים
 
ובסוף אפילו עושה התעמלות...ממש בקלות