מחווה לרפאל ספורטה

ולחורף שחזר אחרי יום העצמאות

איילת סחופת רוח

שיר של ספורטה בכתב ידו מתוך ארמון החול

 עוד על ארמון החול של ספורטה כאן

שלללג!

מדוע יורד שלג?

כי אימא הולֶה מסדרת את מיטתה...ומנערת את מצעיה

סופת העשור והשלג היורד על ירושלים הם עיתוי מצוין ליהנות מציורי הכסתות התפוחות של אימא הולֶה.

אימא הולה או פראו הולה ( Frau Holle, Frau Holda, Frau Holle, Winter Goddess, White Lady, Mother Yule, Hulde) היא אחת הדמויות האגדיות הוותיקות ביותר בתרבות הגרמנית. מקורה באלת החורף מן התקופה הטרום נוצרית אשר נשמרה בפולקלור ואף הגיעה לסיפורי האחים גרים. על אלת החורף והפֶּלֶךְ אפשר למצוא חומר רב בפרויקט פראו הולה.

מצאתי את הסיפור אימא הולה בספר שתורגם לעברית בשנת 1987 ע"י הוצאת ענבל בעריכת עטרה אופק. שם המאייר איננו מוזכר, אולם מדובר באוטו קובל (Otto Kubbel). אצל האחים גרים יש בסיפור על אימא הולה גם נערה שאמה החורגת אלצה אותה לקפוץ לבאר לחפש את הפלך שנפל לתוכה. הנערה שקפצה לבאר מגיעה בדרך פלאים אל אימא הולה ומסייעת לה בניעור המצעים, הנה:

והנה איור של קרל פישר, Karl Fischer, משנת 1956,לסיפור:

המקור לתמונה

 ושל אן אנדרסון [Anne Anderson (1874-1930)]:

המקור לתמונה

גרסת הספר בגרמנית משנת 2008 מאויירת בידי Fritz Baumgarten (מאתר Amazon):

 הסיפור על אמא הולה ממויין בסיווג ארנה-תומפסון כמספר 480 - מסיפורי המעשיות העוסקים בנערה החביבה והנערה הבלתי חביבה.

הגשם, יעקב פיכמן

כתב יעקב פיכמן, איור יפים חיגר

"הנוף היה לי כל ימיי גרעינו של עולם ויסודו של עולם." - יעקב פיכמן, במבוא לספרו ימי שמש.

כריכת הספר בעיצוב יפים חיגר

השיר "הגשם" לקוח מתוך הספר עֲרָבָה, שירי-ילדים מאת יעקב פיכמן. הוצאת "אמנות", פרנקפורט דמיין (מוסקבה-אודסה), 1922.
האיורים מאת אפטר, חיגר, קרבצוב ומוצלמכר ("חבורת ציירים"), הכריכה בעיצוב יפים חיגר. 83 עמ', 25X22 ס"מ.

כל המאיירים שנמנו על "חבורת ציירים", אפטר, חיגר, קרבצוב ומוצלמכר, אשר איירו בין השאר את ערבה של יעקב פיכמן, היו חניכי בית הספר לאמנויות של אודסה בשנים 1915-8 ואמונים על אסכולה אחת. על פי אילה גורדון [1]
כולם היו במידה מסוימת תלמידיו של איוון יקילביץ בילבין (1876 - 1942), גדול המאיירים הרוסים (עמודים 102-3).
יפים חיגר (חיים) (1899 - 1955) עיצב את כריכת הספר ערבה וכן כמה מן השירים בו. בספר הזה חלק מן האיורים חתומים על ידי אנשי החבורה, בניגוד לאנונימיות שלקחו על עצמם בשאר הספרים. גורדון מציינת (ע' 107) כי איוריו של יפים חיגר מצטיינים באווריריות ובקלילות יותר מאשר איוריו של יעקב אפטר, מנהיג הקבוצה, למשל, וגם האיור הדקורטיבי שלו פתוח וקליל.
מכל מקום נראה כי הספר אויר בסגנון אר-נובו, שכן ברבים מן האיורים מופיעים אלמנטים קישוטיים וסלסולים, אשר אינם מופיעים בספרים אחרים שאוירו ע"י בני הקבוצה (בצבע).


[1] גורדון, אילה (2005), איורים עבריים, הספר העברי המאויר לילדים, העידן הבינלאומי 1900-1925, הוצאת מוזיאון נחום גוטמן.