סיפורי עצים

 התבוננו בתמונה בראש הרשימה, הלקוחה מתוך הספר מה צריך בשביל...  - האין היא נראית כמו פוסטר לט''ו בשבט?

לכאורה הספר מה צריך בשביל… הוא ספר מתאים ביותר לקרוא ולהקריא בט''ו בשבט – הוא עוסק בעצים

ומעוטר בתמונות של עצים בכל שלבי ההתפתחות מאת המאיירת האיטלקייה סילביה בונאני, אך בי הוא עורר אי נחת. אנסה להסביר את מקור אי הנחת ואביא לסיום סיפור אחר אשר לטעמי עונה, גם אם חלקית, על החסרונות של הספר מה צריך בשביל…

ג'יאני רודאי (Gianni Rodari), המחבר, שואל: "מה צריך בשביל שולחן?" ומסביר שלב שלב עד למקור הבסיסי ביותר של השולחן לדעתו (או אולי מבצע העמדה של שולחן מעץ על הצורך הבסיסי ביותר עבור בנייתו).

מה צריך בשביל שולחן? 

צריך לוחות עץ מן המוכן

כדי ליצר לוחות רבים,

צריך לטעת עצים.

בשלב הזה למרות שהמחבר הגיע לשלב הנטיעה הוא פונה לערוץ אחר:

כדי שיצמחו עצים,

צריך זרעים.

והזרעים מגיעים מפירות והפירות מפרחים - והכל מלווה באיורים יפיפיים על כפולות עמודים.

המסקנה של המחבר: עבור שולחן צריך פרח. לכאורה ספר חינני המציע הסתכלות שונה. אבל...

אבל בעיני מדובר על העמדת הטבע לתועלתו של האדם וניסיון להקטנת הנזק שבגדיעתו: "כולה פרח". אבל בעץ הזה אותו עומדים לגדוע עבור שולחן יש למשל קן לציפור עם שלוש ביצים "ובכל ביצה – הס פן תעיר!/ ישן לו / אפרוח זעיר (חיים נחמן ביאליק)" ועולם שלם של יצורים קטנים.

ולעץ הצומח מן הזרע שהיה פרח יש היסטוריה – שנים על גבי שנים בהן הוא ביצע פוטוסינתזה, שנים על גבי שנים שדבורים בקרו אצלו והיותו מקום מחייה ליצורים רבים שחיים בין ענפיו, שנים שהוא היה חלק מן הטבע ובתקופה הנוכחית יש להימנע מפגיעה בטבע. התקופה הנוכחית נקראת עידן ההכחדה השישי ובנוסף מאיימת על כדור  הארץ ההתחממות הגלובלית ולבוא ולספר לילדים בנון שלנטיות על נטיעת עצים לשם כריתתם, אותם עצים שכאמור אתמול שרנו שבין ענפיהם יש לציפור קן עם שלוש ביצים, משמעו להתעלם מהעולם אותו אנו משאירים לדורות הבאים. 

בעיה נוספת מסוג שונה קשורה באיורים. את מסקנתו של המחבר לפיה עבור שולחן צריך פרח מלווה כפולה המלאה איורי פרחים, כך:

רק הפרח משמאל למעלה עשוי להיות פריחה של עץ שממנה אולי יתפתחו פירות וזרעי-עצים (תלוי אם זו פריחה זכרית או נקבית) אך כל השאר הם פרחים שמן הזרעים שלהן יתפתחו פרחים נוספים שוב ושוב אך לא עצים.  מדוע צויר כך? גם לספרי ילדים יש להתייחס ברצינות ולהתייעץ עם אדם שמבין בתחום.

בפתח הרשימה הבטחתי סיפור נוסף. זהו הסיפור על עץ אלון הלקוח מסיפורי איש היער, מבחר אגדות מהטבע הישראלי, סיפר: ינץ לוי. איורים: ליאורה גרוסמן. הוצאת זמורה-ביתן (2010) עמודים 35-8. זהו סיפור חתרני על עץ אלון גדול ומפואר הגדל בסין, אשר אף מקדש הוקם לכבודו. האלון הזה מתעקש להיות חסר תועלת. קראו את העמוד האחרון של הספור (יש להקליק על התמונה כדי להגדילה):

 

עוגות בספרי ילדים

For Ella on your 8^th birthday

מאת שרה שורץ

הרשימה הזו מוקדשת לאלה לכבוד יום הולדתה ה - 8. אלה גרה בימים אלו, בארה"ב, ולכן אינני יכולה לאכול יחד אתה את עוגת יום ההולדת שלה. אלה, העוגות ברשימה נבחרו עבורך באהבה. את מוזמנת לספר (בתגובות) אלו מן העוגות הכרת כבר קודם ואלו לא וגם לספור כמה עוגות שונות מופיעות בתמונות.

העוגה, אולי, הכי ידועה בספרי הילדים שנכתבו בעברית, היא זו שאבא של אפרים אפה במשך כל הלילה והביא לתחרות עוגות בגן. מדובר כמובן בעוגה מהספר "אבא עושה בושות" של מאיר שלו. הספר יצא לאור בשנת 1988 בהוצאת כתר ספרים ואויר בידי יוסי אבולעפיה.

אבא של אפרים עושה לו בושות, לפני כל החברים של אפרים הוא הודה שהוא מפחד בסרט מערבון, וכאשר הוא מרכיב אותו על אופניו לגן הוא שר בקול רם ברחוב הראשי וכולם מתבוננים ועוד "פדיחות" מסוג זה שגורמות לאפרים מבוכה. אבל כאשר הגננת מכריזה על תחרות עוגות בין ההורים ואמא של אפרים שולחת אותו לקנות עוגה במכולת, מבטיח האב לאפרים המתוסכל שהוא יאפה עוגה, אפילו יצטרך לטרוח לשם הכנתה לילה שלם. בבוקר הוא מעיר את אפרים עם העוגה ועיניו של אפרים חושכות והוא לא מהסס להביע את דעתו "עוגה מגעילה", אך אביו לא מוותר ואל הגן הולך ואפרים בלית ברירה אתו נגרר.

איור של יוסי אבולעפיה. "זאת עוגה מגעילה", אפרים צעק

וכאן בתמונה כל העוגות שהובאו לגן, והעוגה של אבא של אפרים תופסת חצי שולחן

וכאן מגיעה סצנה גדולה בתחום הקונדיטוריה הספרותית המדגישה את האמרה אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו (אם תקליקו על התמונה תוכלו גם לקרוא את הכתוב). את התוצאה הסופית ראו בראש העמוד.

כפי שהודגם לעיל, העוגות הבולטות בעברית לאו דווקא קשורות לימי הולדת. מי אינו מכיר את השיר עוגה, עוגה, עוגה?

מקור התמונה: קווים ונקודות

מקור התמונה: קווים ונקודות

עוגה, עוגה, עוגה
במעגל נחוגה
נסתובבה כל היום
עד אשר נמצא מקום
לשבת, לקום
לשבת, לקום
לשבת ולקום.

במקרה הזה, מדובר בכלל בטעות. מירה לובה, אשר איירה את הספר בו השיר הזה של יעקב אשמן הופיע יחד עם שירים נוספים שהפכו לקלאסיקה (כמו "אני עומדת במעגל", "מאחורי ההר" ו"השפן הקטן"), ציירה עוגה וילדים רוקדים סביבה כאיור מלווה לשיר (מופיע גם על כריכת הספר). אבל המלה "עוגה", המופיעה בשיר כמו גם המילים "נחוגה" ו"נסתובבה" כולן קשורות בפעולת ההסתובבות במעגל ומשמעותן to circle. המלה "נחוגה" מוכרת מהמילים מחוגה שבאמצעותה מסמנים מעגלים ו- מחוג (השעון); והמלה עוגה המופיעה בשיר היא מן השורש עג -  סובב (במַעגָל), כמו בחוני המעגל:

...

"מעשה שאמרו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים.
......

עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר: רבונו שלעולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן, עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין…"

 המעוניינים להעמיק ימצאו פרשנות לשיר "עוגה, עוגה, עוגה" מאת  זלי גורביץ' כאן.

קיימות טעויות מסוג אחר, כאלה שהן חלק מן העלילה. טעות כזו מופיעה בספר שִבְעָה אַכְלָנִים מְשֻנִּים שכתבה מרי אן הוברמן, ואירה מרלה פרייזי. שבעה ילדים בררני אכילה החליטו לכבוד יום ההולדת של אימם כי

"ברגע שרק תתעורר משנתה

הם יגישו לאמא ישר למטה

ארוחת יום הולדת מכל הדברים

שהם בעצם כל כך מכירים"

בסופו של דבר "הדברים שהם בעצם כל כך מכירים" התערבבו זה עם זה ונוצרה עוגת פלאים בעלת ניחוחות.

והנה גם התמונות:

 עוד על הספר "שבעה אכלנים משונים" ומקור התמונות בבלוג כאן.

העוגה הבאה היא עוגה שנאפתה לא בטעות אלא בכוונה תחילה – זו עוגה שנאפתה לכבוד יום ההולדת של סופי מן הספר "התינוק הזה" [מאת אמנדה בנג'מין, איורים: דניאלה בייגל, תרגמה: דינה מילאנו.] כדי לדעת מי זאת סופי ומי הוא "התינוק הזה" צריך לבקר כאן או להסתפק רק בספירת הנרות על העוגה של סופי.

איור של דניאלה בייגל ל"התינוק הזה"

פרט מן התמונה הקודמת

גם ד"ר סוס צייר עוגת יום הולדת:

יום הולדת שמח אלה

לפני סיום אמירה אישית, העוגה שאותי הכי מרגשת היא עוגת שוקולד מצופה בקרם שוקולד ובזוקה בכמה שיותר סוכריות קטנטנות צבעוניות. וכל כך למה? – מרבים לדבר על תקופת הצנע אולם גם לאחר שהיא תמה בשנת 1959 החיים בישראל הוסיפו להיות צנועים גם אם לא היה חסרון כיס (אפילו חלק ממנהיגי האומה חיו לאחר פרישתם  בצריף). בילדותינו לא ראינו עוגות מפוארות וכך, כאשר גניה חגגה יום  הולדת בגן ואמא שלה הופיעה עם עוגה כמו זו המתוארת בתחילת הפסקה, נשימתי כמעט נעתקה. אני לא זוכרת האם טעמתי מן העוגה או האם העוגה בכלל נפרסה; כל שאני זוכרת הוא את הצבעוניות שבכדורים הקטנטנים על רקע החום הכהה מתגלמת בעוגה שלמה – לא בפרוסה – אלא בעוגה שלמה שמעולם לא ראיתי כמותה. אני חושבת שגם אלה אוהבת עוגות שוקולד מכוסות בקרם שוקולד ובזוקות בסוכריות, שאמא שלה מכינה.

וממש לסיום אזהרה  - לפני שנוגסים בפרוסת עוגה רצוי לוודא שלא תקועה שם מכשפה

מתוך הספר "חמש מכשפות יצאו לטייל" מאת: רונית חכם

המורה שלי לנשיאות

או מה צריך ראש מדינה

בחירות

מאת: שרה שורץ

כריכה

מדוע נזכרתי בספר החמוד הזה דווקא עכשיו, אחרי הבחירות השניות ולפני בחירות מספר שלוש, ולא קודם לכן?   אפשר לתלות את הסיבה בתעתועי הזיכרון או ברצון למצוא משהו חביב להתלות בו במציאות הלא כל כך חביבה של בחירות חוזרות ונשנות.

שתי דמויות עיקריות יש בספר, הילד אוליבר – המספר, והגיבורה, המורה שלו, על אודותיה ומעלותיה אנו למדים
תוך כדי התקדמות בספר.

מכתב לערוץ 39

אוליבר כותב לערוץ 39 מכתב מנומק להפליא ומסביר מדוע הוא סבור שהמחנכת שלו יכולה להיות הנשיאה של ארה"ב. בהתחשב בכך שטווח השיח הבין-מפלגתי והציבורי אצלנו צר מאוד וטעון, כדאי לשמוע את הנימוקים ששמה המחברת, קיי וינטרס ( Kay Winters) בפיו של אוליבר.

אמנם שיטת הממשל שלנו איננה נשיאותית, אך בבואנו לבחור מפלגה הרי אין זה סוד מי עומד בראשה ולפיכך אנו יודעים את מי אנו מקבלים לעמוד בראש הממשלה ועל כך הדברים נסובים בימים אלו.

עוד שני משפטים בטרם נפרוש את הנימוקים; שימו לב שאוליבר מופיע בכל האיורים של המאיירת דניס ברונקוס (Denise Brunkus). המאיירת מקדישה לכל נימוק של אוליבר כפולת עמודים שבה מופיעים לפחות שני ציורים.

המורה של אוליבר אוהבת בתים לבנים – זה בהחלט יתרון עבור מי שמתמודד לנשיאות ארה"ב.

אוהבת בתים לבנים

והיא רגילה שהולכים בעקבותיה

היא רגילה

כאשר המורה של אוליבר נכנסת לחדר כולם שמים לב – כריזמה היא יתרון למתמודד, אך לא בהכרח לאזרחים/בוחרים המסתמאים ממנה ואינם רואים נכוחה דברים חשובים יותר. גם שחקני קולנוע ותיאטרון ניחנים בכריזמה - אז?
להיות בעל קריירה קודמת של שחקן גם לא מהווה מניעה להיות נשיא בארה"ב (רונלד רייגן הנשיא ה- 40) או מושל (ארנולד שוורצנגר המושל ה-38 של מדינת קליפורניה אשר חזר לקריירה שלו כשחקן לאחר סיום תפקידו כמושל).

כריזמה

והיא תמיד חותמת על ניירות חשובים

ומוצאת ג'ובים לאנשים (כל עוד היא לא "מחלקת ג'ובים", הכול בסדר).

היא חושבת ששירותי בריאות הם דבר חשוב – עכשיו הגענו לתוכן.

שירותי בריאות

ואצלנו? "מערכת הבריאות בישראל לא בדרך לקריסה - היא כבר קורסת וגוססת" - כותרת אחת מני רבות (מתוך האתר הרשמי של החברה לאיכות ברפואה 06.11.2019) – אך האם המבקשים את קולותינו ב- 2.3.2020 מציעים דרכים להתמודד?

המורה של אוליבר מאמינה בשלום – היו לנו ראשי ממשלה שהאמינו בשלום…אולי יהיו עוד

שלום

המורה של אוליבר רוצה לנקות את כדור הארץ – 

כדור הארץ

המודעות הסביבתית בישראל היא נמוכה. מפלגות ירוקות לא מצליחות להתרומם בעוד שבשורה ארוכה של מדינות מזה כארבעים שנה מפלגות ירוקות הן חלק מהנוף הפוליטי. אנחנו הישראלים אומרים לעצמנו שיש לנו בעיות קשות יותר לעסוק בהן, אבל  הסביבה לא תחכה עד שנתפנה. ראינו אצלנו את ההצפות בשבועיים האחרונים שגבו אבדות בנפש ובצד האחר של העולם אוסטרליה בוערת והיא תוסיף לבעור עד שתחל שם עונת הגשמים. כעשרים בני אדם נספו עד כה, עיירות שלמות נהרסו, מיליארד בעלי חיים נשרפו וצפוי שהעשן, המגיע מן השרפות באוסטרליה וגורם לפגיעה חמורה באיכות האוויר יעשה סיבוב שלם סביב כדור הארץ.  

דרסי וייז מקריאה את הספר באנגלית ביו-טיוב

Details

My Teacher for President

Kay Winters (Author)

Denise Brunkus (Illustrator)

ISBN-13:         9780142411704

Publisher:        Penguin Young Readers Group

Publication date:         07/17/2008

Pages: 32

Product dimensions:    8.46(w) x 10.38(h) x 0.10(d)

Age Range:     5 - 8 Years

אבודים בפיורד

ספר ילדים איסלנדי

רשימה מאת שרה שורץ

כריכת הספר באנגלית

המחבר

במחצית השנייה של ספטמבר 2017 ביקרתי באיסלנד. השילוב בין התאריך והמיקום הצפוני של האי גרם למזג אוויר סתווי וגשום אך גם להופעת צבעים אופייניים של אדום וזהוב. 

תצורות נוף, צבעי סתיו וצמחיה נמוכה

פעילות גיאותרמית

וקרח

האי החדש הזה מן הבחינה הגיאולוגית (תוצאה של התנגשות של שני לוחות טקטוניים), אשר הבלייה הטבעית  עדיין לא החליקה את קווי המתאר שלו, שבה את ליבי במגוון תצורות הנוף שלו ובמרחבים הלא מיושבים. הפעילות הגאותרמית באי עדיין מאד ערה והוא מצטיין בשפע מים המופיעים במגוון צורות, קרחונים, לגונות, כעשרת אלפים מפלים, נהרות, גייזרים, פיורדים והאוקיינוס המקיף אותו (האטלנטי והארקטי).

הצמחייה באי נמוכה, עצים אין כמעט, הן בשל תנאי מזג האוויר הקשים והן בשם כריתתם על ידי הויקינגים.

למרות ש 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ולמרות שמעטים גרים במרכז האי עדיין זו אחת מן המדינות שבה צפיפות האוכלוסייה היא מהקטנות בעולם משום ששטחה הוא 103,000 קמ"ר, אך האוכלוסייה מונה כ־ 330,000 נפש בלבד. הערים הגדולות הן עיר הבירה רייקיאוויק ובירת הצפון אקוריירי. כמחצית מאוכלוסיית איסלנד גרה בעיר הבירה. בנוסף לשתי הערים האלו יש עיירות דייגים, אך לאורך כביש הלולאה המקיף את האי יש גם חוות בודדות או משפחות המתגוררות ליד מגדלור הגורמות לישראלית כמוני לתהות על הלוגיסטיקה של ההתארגנות לקראת החורף, בייחוד שהחורף משמעותו הרבה שעות חושך; או לחשוב על החיים באי במאה ה- 19 או לפני כן. לשמחתי התאפשר לי לשלב הצצה לחיים במאה ה-19 באיסלנד עם ההתעניינות שלי בספרי ילדים באמצעות סופר הילדים והכומר האיסלנדי ג'ון סטפן סוינסון (Jon Sveinsson).

סוינסון, אשר נודע בכינויו נוני (Nonni), נולד ב- 16 בנובמבר 1857 בחווה בשם Möðruvellir אשר שכנה בעמק   Hörgárdalur מדרום מערב לאזור Eyjafjörður. הוא היה השלישי בין חמישה אחים ואחיות. בשנת  1865, כאשר סוינסון היה בן 7, עברה המשפחה לגור באקוריירי בשכירות בבית עץ קטן בסמוך לפיורד (לבית שנבנה בשנת 1849 ואשר נקרא היום Nonni´s house ומשמש כמוזיאון לזכרו. זהו אחד הבתים העתיקים ביותר באקוריירי). באותה עת היו באקוריירי רק 41 בתים וכשלוש מאות תושבים – ישוב גדול עבור איסלנד של אמצע המאה ה- 19 ובעצם גם היום, אם כי אקוריירי עצמה מונה כיום כ- 18,000 תושבים.

הבית של נוני באקוריירי

המטבח

חדר שינה

בשנת 1869, לאחר שהיה חולה במשך שנה, מת אביו של סוינסון והמשפחה נקלעה למצוקה כלכלית קשה. לא קשה לדמיין את עומס הטיפול הנופל על אלמנה עם משפחה בת שש נפשות, ללא מכונת כביסה, או מדיח, בייחוד כאשר יש להתכונן לחורף הקפוא והחשוך, לאגור מזון ועצים להסקה; ויש לשלם שכירות ושאר הוצאות מחייה. ואז הגיעה אל האם הצעה למלגת לימודים נדיבה הכוללת מימון מחייה מלא מדוכס צרפתי עבור אחד מן הבנים. אולם אליה וקוץ בה ואף מתאים לכאן הביטוי בעל המאה הוא בעל הדעה. כמו תמיד לבעל הכסף יש מטרה, והדוכס שלמרות "נדיבותו" שמו איננו מוזכר במקורות השונים באנגלית (לשם כך צריך למצא כנראה מקורות באיסלנדית) רצה לממן מלגת לימודים שתהפוך את הילד שקבל אותה לכומר ישועי (Jesuit priest). אינני יודעת הרבה על דתה של משפחת סוינסון, מעבר לכך שהייתה נוצרית, אבל קשה להאמין שהייתה שייכת ל- Jesuit order שכן רוב תושבי איסלד הם פרוטסטנטים לותרנים. המסדר הישועי נוסד בצרפת כדי להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית בדרכי חינוך. ובכן "הדוכס הנדבן" הציע הצעה שאי אפשר לסרב לה למשפחה פרוטסטנטית עניה שאבדה את אב המשפחה כדי שבנה ילמד לימודי דת הנוגדים לרוחה, או במילים אחרות יעבור אינדוקרינציה. מן הסתם המטרה הייתה שנוני יחזור לאיסלנד וילמד שם את אשר למד בצרפת.

אך זו לא הייתה הבעיה היחידה. הלימודים אמורים היו להתקיים בעיר Amiens שבצפון צרפת. משמעות הדבר הייתה ניתוק כמעט מוחלט מן המשפחה חוץ מאשר החלפת מכתבים. וכך בגיל 12 נשלח נוני לדרך יחד עם ילד נוסף מן האזור. בשל מלחמת צרפת-גרמניה שהתנהלה בין השנים 1870-1, הייתה קופנהגן תחנתו הראשונה של נוני, שם הוא למד במשך שנה. לאחר שנה הועבר לצרפת. ההשכלה שקבל הייתה טובה מאוד, אך במחיר של ניתוק מביתו ומנופי ילדותו.  את אימו הוא לא פגש יותר, אך הם הרבו להתכתב.

אחיו של נוני, מני, הגיע אל אותו בית ספר בצרפת אך מת בהיותו בן 23.

הספר אבודים בפיורד יצא לאור בשפת המקור, אסלנדית, בשנת 1914. קראתי אותו באנגלית Lost in The Fjord, משום שככל הידוע לי, סוינסון לא תורגם לעברית, ואיסלנדית אינני קוראת. הסיפור מתרחש באקוריירי ובפיורד שבקצהו היא ממוקמת, Eyjafjörður.

הפיורד שבו מתרחשת עלילת הספר. במרחק אפשר לראות גם את המוצא אל הים

העיר כפי שנראתה בתקופת ילדותו של הסופר (ליד הפיורד). מאוסף המוזיאון בבית הסופר

גיבורי הספר, נוני ואחיו מני, כשמות החיבה של המחבר ואחיו, יוצאים לשוט בפיורד ביום יפה בסירת משוטים קטנה. הם אינם נשארים בסמוך לחוף כפי שאמם הורתה להם, אלא מרחיקים עד מוצא הפיורד לאוקיינוס הארקטי, מקום מסוכן בשל העוצמה של גלי הגאות והשפל. הסיבה לתעוזה הייתה סיפור שנוני, הגדול מבין שני האחים, רצה לאמת. נוני למד לאחרונה לחלל בכוחות עצמו על חלילית פשוטה שאביו אפשר לו לרכוש. הוא שמע מאורח שבקר בביתם שאפשר להפנט דגים  באמצעות נגינה בחלילית, ואת זה הוא יצא לבדוק יחד עם אחיו מני. לאחר טיול בנמל בין האניות העוגנות כולל ביקור באניית מלחמה צרפתית, בה הם מתקבלים בסבר פנים יפות, הם חותרים למוצא הפיורד.

התחלת הספר זרועה רמזים מטרימים שקופים למדי, אך אלו אינם פוגעים בשטף הקריאה; להפך המחבר יוצר מתח בין היום היפה והמים הזכים במפרץ ובין המועקה הנוצרת בעקבות הרמזים שהוא מפזר, כמו זה בעמוד 12 האומר: "זו הייתה טעות שעבורה אשלם מחיר כבד". ואכן דברים מתחילים להסתבך. מזג האוויר משתנה ונעשה סוער וערפילי. מכיוון שהילדים אינם רואים דבר הם מחליטים להשאר במקומם ולא להמשיך לשוט שמא ישוטו בטעות לכיוון האוקיינוס, החלטה נבונה כשלעצמה, אך תקלות ימיות אחרות קורות. תקלות כמו פגישה עם להקת ליוויתנים (הפיורד בו גיבורי הסיפור נמצאים,  Eyjafjörður, משמש כיום תיירים לתצפיות על ליוויתנים), אשר במחי חבטת סנפיר הזנב יכולים להפוך סירה קטנה, איבוד אחד מן המשוטים ובייחוד קר ורטוב.

פגישה עם להקת ליוויתנים. מתוך התרגום לסינית

 נוני, הגדול משני האחים והוגה רעיון השייט לפיתוי הדגים באמצעות נגינה בחלילית, מתייסר ברגשי אשם כלפי אחיו הצעיר מני, הקופא מקור, ונותן לו את מעילו. מני מצליח להרדם ומתנסה בחלום דתי המרגיע אותו. בעקבות החלום שני האחים נודרים נדר לאל ולשליחו למען יציל אותם (כזכור, מדובר בסופר שהוא כומר ישועי) ואכן עד מהרה ספינת מלחמה צרפתית, זו שבה בקרו מוקדם יותר, כאשר הכול עדיין הלך כשורה, שולה אותם מן הים. גם הפעם הם מתקבלים באהדה רבה ובדאגה לשלומם הגופני לאחר השהות הארוכה שלהם בתנאים הקשים, אלא שפניה של הספינה מועדות לצרפת והיא מתרחקת מאיסלנד. גם בעייה זו נפתרת כאשר אי שם בדרך יוצר רב החובל של ספינת המלחמה הצרפתית קשר עם ספינת מלחמה דנית המפליגה לאיסלנד והנערים מועברים אליה. גם בספינה הדנית מתקבלים נוני ומני בחיבה רבה ומוחזרים בליווי מלחים עד פתח ביתם. נשארה להם בעיה אחת נוספת הקשורה במילוי הנדר שלהם ועל כך מייעץ נוני למני שיוועץ באל כדי שזה יורה לו מה לעשות בנידון.

מני מוצג כדתי יותר מבין שני האחים וכמי שממחפש תמיכה אצל האל בעוד שנוני מוצג כמי שמקבל את אחיו כפי שהוא כולל את הצורך שלו באמונה דתית. לנוכח תולדות חייו של המחבר אשר היה כומר ישועי, זהו פרט מעניין ועצוב. ההבדל העדין הזה בעמדת האחים גורם לכך שהספר לא יתפס כספר מסיונרי במסווה של ספר הרפתקאות.

דבר נוסף שנגע ללבי הוא שהספינות המעורבות בסיפור ההצלה הן ספינה צרפתית וספינה דנית כפי שהוזכר לעיל. הספינה הצרפתית שלתה את האחים מן הים והספינה הדנית החזירה אותם הביתה: האם זה אומר שסוינסון כבר היה מפוייס עם סיפור חייו כאשר כתב את "אבודים בפיורד"? כאמור בגיל 12 נותק סוינסון לנצח מאמו (פרט לחילופי מכתבים) על ידי מלגה של עשיר צרפתי, אולם במקום לנסוע ישירות ללימודים בצרפת נלקח סוינסון לשנת לימודים בדנמרק בגלל המלחמה ורק אחר כך הועבר לצרפת. אז הנה שתי ספינות המלחמה, הצרפתית המרחיקה והדנית המקרבת, שכן דנמרק מעט קרובה יותר גיאוגפית לאיסלנד מאשר צרפת, אך בעיקר הרקע ההיסטורי שלהן כרוך זה בזה.

פסלו של סופר הילדים ג'ון סטפן סוינסון מוצב בסמוך לבית בו הספיק להתגורר מספר שנים

דפים בכתב ידו של ג'ון סטפן סוינסון

הערה: חוץ משני הראשונים, כל הצילומים המופיעים כאן צולמו על ידי שרה שורץ.
מתחת לצילום השני יש הפנייה למקור. התמונה הראשונה, של כריכת הספר, נמצאת במרשתת.