דולס ארט - תערוכת בובות

ליאור קסם חממה - הכובען המטורף בסרט בבימויו של טים ברטון

באחד העיתונים קראתי על תערוכת 'דולס ארט' שנפתחה בתאריך 7.3.14 במוזיאון יפו העתיקה. הידיעה ספרה על כך שהבובות המוצגות נוצרו בעקבות מקורות השראה שונים כולל אגדות וסיפורי ילדים. הלכתי לחפש את גיבורי ילדותי בתערוכה, אשר אם הם לא קמים לתחיה אז שיהיו לפחות בתלת ממד ולראות כיצד הם נראים בעיניהם של אחרים. נהניתי מאוד, גם מבובות בנושאים אחרים.  

בקרתי בתערוכה בגפי וכך יכולתי לבלות בה למעלה משעתיים מבלי שאיש ינשוף בערפי בקוצר רוח וטוב שכך, משום שבחלל היפה של המוזיאון (חוץ מן התקרה המתקלפת עם סמני הרטיבות. מפליא שאיננה מרתיעה אמנים להפקיד בה את יצירותיהם) היו בובות רבות עשויות מגוון חומרים משל בובנאים עכשוויים מן הארץ ומן העולם ושני מיצגי ווידאו.

אין "עדיין" קטלוג לתערוכה ואני תוהה האם לכשיהיה קטלוג יידרשו הכותב או הכותבת לשאלה האם התערוכה מציגה אמָּנוּת או אוּמנוּת, שהרי המילה אמָּנוּת מופיעה בשם התערוכה. במקום להגיד משהו בנידון אביא דברים שכתב גלעד מלצר, אדם שעוסק באמנות במסגרות שונות:

"רוב העשייה החזותית אינה זו המוכתרת כאמנות. קשה להניח את האצבע על המקום המדויק שבו עובר הגבול בין דימוי שיסוּוַג כעבודת אמנות, לבין דימוי שמקומו בעולם החזותי של העיצוב הפונקציונלי, המסחרי. במשך רוב ההיסטוריה המעבר בין התחומים היה מובן מאליו, ואכן, היסטוריונים של האמנות מייחסים לפרקטיקות חזותיות מגוונות חשיבות דומה לזו שהם מייחסים לציור או לפיסול. אבל עם השנים השיח, המוסדות (מוזיאונים, גלריות, האקדמיה, כתבי עת, התקשורת) ובעיקר השוק – הצורך של סוחרי האמנות וקהלם לקדש מערך מסוים של אובייקטים – קבעו מי לכאן, נאמר למוזיאון לאמנות, ומי לשם, למשל למוזיאון לעצוב ולמורשת".

"אלא [שבעשורים האחרונים] בעולם המערבי, גוברת ההתעניינות בתרבות החזותית, בחשיבות שלה, הן מבחינת האיכויות הייחודיות שלה והן כמייצגת עשייה, חשיבה, מסורות ורוח-זמן של קהילות, תת-תרבויות ותרבויות נגד^[1]."   

כאמור הבובות עשויות ממגוון חומרים וטכנולוגיות, חרסינה ושעווה; עץ; בד; עיסת נייר ועוד. אבל זהו מיון גס למדי, בובות העץ יכולות להיות מריונטות או צעצועים קינטיים, בובות עיסת הנייר כוללות גם בובות שנעשו בטכניקה מעורבת ויש בובות סרוגות הקרובות מאוד לבובות הבד אך בכל זאת שונות מהן. בובות החרסינה והשעווה מתחלקות לבובות בעלות המראה הקלאסי המתקתק והמרוחק (לעומת הבובות מן החומרים האחרים שהוזכרו המספקים מרקמים חמים למראה), ולבובות בעלות מראה מתוחכם. בין האחרונות התרגשתי לראות את ז'אן אבוטרן של סבטלנה פקרובסקי (Svetlana Pekarovsky) במחווה לצייר מודליאני. גם סדרה של ארבע בובות בהשראת ערים באיטליה של הלנה קונין  (Elena Kunin) שבו את לבי.

ז'אן אבוטרן של סבטלנה פקרובסקי

עם כניסתי לתערוכה החילותי מיד בחיפוש אחר בובות שנעשו בהשראת סיפורי ילדים ומצאתי אותן. הייצוג הרב ביותר היה לדמויות מספרו של לואיס קרול, אליס בארץ הפלאות. משל עדנה דאלי (Edna Dali), אשר בובות רבות שלה בסגנונות שונים מוצגות בתערוכה, מוצגת "סצנת אליס בארץ הפלאות", המצריכה דברי פרשנות, אולם אותיר אותם לדמיון הצופה. סמוך לכניסה יש קופסת תצוגה מלאת בובות בד של אירה קרוחמל (Ira Krokhmal). גם בובות הבד האלו הן דמויות מאליס בארץ הפלאות. כולן עגמומיות למראה, בגוונים כחול ולבן  והתפרים שלהן חיצוניים. משל סבטלנה פקרובסקי, אשר המחווה שלה למודליאני הוזכרה לעיל, מוצגים אליס, הארנב (אשר הוגדל גם לפוסטר ענק התלוי מחוץ למוזיאון) ומלכת הלבבות. דנה גור זאב מציגה אליס עם מפתח גדול ואילו ליאור קסם חממה מציגה את הכובען המטורף כפי שגילם אותו ג'וני דפ בסרט האנימציה הממוחשבת בבימויו של טים ברטון (בתמונה הפותחת את הרשימה).

בובות של אירה קרוחמל בהשראת אליס בארץ הפלאות 

אליס, הארנב ומלכת הלבבות של סבטלנה פקרובסקי

אליס של דנה גור זאב

בעוד שלגבי הסיבה לייצוג הרב בתערוכה שזכו לו דמויותיהם של לואיס קרול מאחד מספריו אפשר לעלות השערות, נראה שברור למדי מדוע בובנאים ירצו ליצור את ג'פטו ופינוקיו של קרלו קולודי, שהרי ג'פטו הוא בסופו של דבר עמית ופינוקיו החל את דרכו כבובה. אלכס מרגולד מציג מריונטה קטנה בדמות פינוקיו עם המון נוכחות שאף היא (כמו הארנב של פקרובסקי) זכתה לפוסטר גדול. דנה גור זאב מציבה את ג'פטו עם פינוקיו בתנוחה הלוכדת חמימות. ג'פטו יושב על כיסא ורוכן מעט הצידה אל פינוקיו העומד אצלו כמו ילד נבוך לרגע שנצמד לקרובו כדי לשאוב בטחון. ג'פטו ופינוקיו מופיעים גם בין שלל עבודותיו הקינטיות של דניס שיפרין (Denis Shifrin). העבודות המדויקות מעץ חשוף ומשויף נמצאות על קו התפר שבין צעצועים לבין מלאכת מחשבת ומעוררות הערצה. בנוסף לג'פטו ופינוקיו מוצג גם החלילן מהמלין, פטר והזאב (סרגיי פרוקופייב), חכמי חלם המנסים ללכוד את הירח בחבית, ושירו של הארמדיל, אגדת בוליביאנית על הארמדיל שנהפך לכלי נגינה בשם צ'אראנגו.

ג'פטו ופינוקיו של דנה גור זאב

ג'פטו ופינוקיו באחת מעבודותיו הקינטיות של דניס שיפרין

ככל שיכולתי לראות דמויות ספרותיות אחרות זכו לייצוג אחד בלבד. פקרובסקי, שהוזכרה כבר פעמיים, מציגה גם את סינדרלה יפה בבגדיי עוניה; דנה גור זאב מציגה בנוסף לאליס, ג'פטו ופינוקיו גם את מלכת השלג (נראית מבוגרת) ואת המלך מתיא הראשון (יאנוש קורצ'אק); עדנה דאלי מציגה תוך קריצה את דורותי מן הקוסם מארץ עוץ ואת חבריה למסע: לדורותי של דאלי יש מריונטה בידה, שהיא לא אחרת מאשר טוטו כלבה אשר נסחף עמה על ידי סופת הטורנדו לארץ עוץ. לעדנה דאלי יש בין השאר בובה בעלת שיער ג'ינג'י פרוע שנקראת "ילדה קטנה עם שמלת טורקיז" אשר אני דימיתי לראות בה את אן שרלי גיבורת האסופית של הסופרת הקנדית  לוסי מוד מונטגומרי. ואי אפשר לסיים מבלי להזכיר לפחות את דון קישוט זקור האצבע של בוריס צלינקר וכמובן את נושא הכלים סנצ'ו פנסה.

 

סינדרלה של פקרובסקי

המלך מתיא הראשון - דנה גור זאב

מלכת הקרח - דנה גור זאב

דמויות מתוך הקוסם מארץ עוץ - עדנה דאלי

בוריס צלינקר -דון קישוט וסנצ'ו פנסה.

את התערוכה "דולס ארט' אצרה לימור מרגוליס והיא תמשך עד 19 ביולי. 

---

[1].  גלעד מלצר, מוסף "ספרים" של עיתון הארץ (11.8.2010 ע"מ 17)