בעוד שבפוסט הקודם ניסיתי להכליל לגבי היצירה בישראל במחצית הראשונה
של המאה העשרים, הרי שהרשימה הנוכחית תוקדש לשיר אחד, במוצאי יום כיפור של שאול
טשרניחובסקי. המשותף לשתי הרשימות הוא עיסוקן בחגי
תשרי.
את השיר מצאתי באסופה בִּגִנָּה. אוסף משיריו לילדים של
טשרניחובסקי שכנס נכדו אלכסנדר וילנסקי ואשר יצא בעם עובד בשנת 2012 עם איוריה של ליאורה גרוסמן.
טשרניחובסקי, אשר ב- 14 באוקטובר ימלאו שבעים שנים למותו, מקדיש את
השיר לפרק זמן קצר בלוח השנה – מוצאי יום כיפור, לא בזכות סיום התענית או תפילת
נעילה, אלא בזכות היציאה החוצה לפעילות עם האב באוויר הלילה הצונן – לתקיעת היתד
הראשונה (סוג של מחנאות בנוסח יהודי). שירים רבים מוקדשים לבניית הסוכה, אך אינני
מכירה שיר ילדים אחר שהוקדש לתקיעת היתד הראשונה. במילים מעטות ושורות קצרצרות, מעביר
טשרניחובסקי את מרכיבי החוויה, ההלמות של המכשיר, בו משתמש האב לתקוע את היתד, מצטלצלת
בשקט הלילה הצונן, "אפריון השמים" זרוע כוכבים והבילוי הפעיל עם אביו "אנכי
באשרי מה יגיל לבבי". זהו שיר ילדות ושיר טבע. אל הזיקה לנוף ואל הטבע של טשרניחובסקי רובנו
התוודענו באידיליות שלו, כחום היום ולביבות. עוד אפשר לקרוא על הנושא ברשימתה של
רוחמה אלבג כאן.
האיורים של ליאורה גרוסמן, זוכת עיטור אנדרסן לשנת 2008, לספר נעשו בצבעי עיפרון יפים ושקטים. דווקא האיור המלווה את השיר במוצאי
יום כיפור לא כל כך מוצלח. טשרניחובסקי מדבר בבית השני על החשכה המאזינה ועל הכוכבים
המביטים מלמעלה. גרוסמן בחרה לצייר ירח מלא המהסה בחיוך חביב את הבונים המרעישים.
הירח מאיר בחוזקה את הקרקע עליה עומדים האב והבן עד כדי כך שצל מוטל עליה, אולי
כמו זרקור המאיר את הבמה. אולם הירח מושך אליו את כל תשומת הלב ומשאיר בצל את האב
והבן, והמתבונן, לפחות המבוגר, איננו יכול להימנע מן המחשבה שבמוצאי יום כפור, י'
בתשרי, הירח עדיין איננו מלא. הוא יהיה מלא רק בערב סוכות, ט"ו בתשרי.
אינני סבורה שמדובר רק בחֵירוּת פרשנית שנטלה לעצמה המאיירת אלא לחוסר תשומת לב.
ומכל מקום כאשר מדובר במשורר שלטבע יש מקום חשוב בשירה שלו, מצב הירח בתאריך עברי
כלשהו איננו שאלה קטנונית.
ולסיום, מצאתי שני הסברים לבהילות הזו שבתקיעת היתד הראשונה של הסוכה
כבר במוצאי יום הכיפור. הסבר
אחד מדבר על המשכיות: בניית הסוכה מתחילה במוצאי יום הכיפורים. נוהגים לתקוע יתד ראשונה של
הסוכה מיד עם תום הצום, כדי לצרף את היום הקדוש עם החג שבא אחריו. הסבר נוסף מצאתי
באתר
של דגניה ב והוא מתייחס למהירות ביצוע מצווה מיד עם צאת יום הכיפור: במוצאי
יוה"כ תוקעים יתד ראשונה לסוכה, לזכות במצווה ראשונה בחשבון החדש ולקיים
"ילכו מחייל אל חייל". ודרשו: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"
(הכרזה שמכריז הש"ץ בפתיחת יוה"כ). לאחר שיישרנו לבנו ביוה"כ וטוהרנו
מחטאים ניכנס בשמחה לחג שנצטווינו בו על השמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה