סִפְרוּת שונה לְראש השנָה

לראש השנה ולכל השנה

ברשימה זו אטען, כי ניתן להראות את ההיחלצות של סופרים/ות ומשוררים/ות במחצית הראשונה של המאה העשרים למען בנייה של מכלול של יצירה עבור ילדים בישראל, על ידי חזרה של נושאים דומים מאוד במכלול היצירתי הזה. על ההתגייסות של היוצרים, כולל מאיירים, מבני הקיבוצים אפשר לקרוא בספרה של ענת אמתי שי לילדינו, אך כמובן שלא מדובר רק בבני קיבוצים.

הדוגמא שאתרכז בה, כיאה לימים אלו, קשורה בכתיבה על חגים ובמיוחד ראש השנה.

חשוב להעיר כי ההתעוררות בעשייה הספרותית לילדים הייתה חילונית ברובה, ואולי מעט קשורה גם בתנועת בני עקיבא,  כדי להבין את המאפיינים שהודגשו בה.  חגים כמו שבועות וסוכות קבלו דגש כחג הביכורים וחג האסיף בהתאמה, דהיינו חגים בעלי דגש חקלאי או בעלי קשר עם הטבע. פסח הודגש כיציאה מחירות  לגאולה, חנוכה חג האור, גבורה וחמימות משפחתית. ט"ו בשבט בכלל לא היווה בעיה וגם פורים עבר חילון ובשנת 1912 נערכה בתל אביב עדלאידע הראשונה. השאלה מה עושים עם חגים כמו ראש השנה (ויום כיפור); אלו יצירות כותבים לגביהם?

ובכן, מי אינו מכיר את השיר שנים עשר ירחים, המוכר גם בשם בתשרי נתן הדקל של נעמי שמר?

השיר הוא אחד משיריה של שמר שנכתבו בין השנים 1951- 1960, ומתייחס אל החודשים העבריים ונותן בהם סימנים הקשורים במזג האוויר, בטבע ובחקלאות ומסתיים תוך ציון המחזוריות בטבע.  הוא מסתיים במילים שמהוות הזמנה להתחיל את השיר פעם נוספת, מהתחלה:

ובבוא אלול אלינו
ריח סתיו עלה
והתחלנו את שירנו
מהתחלה

באדר עלה ניחוח מן הפרדסים



כי מהו ראש השנה אם לא ציון של סיום סיבוב שלם של כדור הארץ סביב השמש ותחילתו של סיבוב חדש. אמנם ניתן היה לבחור בכל תאריך לשם כך והראיה לכך שתרבויות שונות חוגגות את תחילת השנה במועדים שונים, אך מניין הימים הוא קבוע ברוב התרבויות ובלוחות שנה רבים תאריך תחילת השנה הוא בסמוך לאחת מנקודות השוויון או בסמוך לאחת מנקודות ההיפוך. תחילת השנה העברית חלה בראש חודש הסמוך לנקודת השוויון הסתווית (הלוח העברי הקדום החל דווקא בחודש הסמוך לנקודת השוויון האביבית).

אגדת ירחי השנה של מרדכי אמתי, על הירחים האחים, אשר יצאה לאור בשנת 1951 כבר הוזכרה כאן. כתבתי כי אגדת ירחי השנה של אמתי היא מיתולוגיה חילונית מן הבחינה שהיא מכילה "הסבר" חילוני למחזור העונות, החודשים והחגים, ואף הרחבתי מעט בתיאור האגדה. לעניינינו, כדאי לשים לב שבתשרי יש התעלמות מראש השנה ויום כיפור ורק חג הסוכות מוזכר.

 

 

 

 

אנדה עמיר פינקרפלד פרסמה את הספר שנים עשר אחים, שנים עשר ירחים בשנת 1940 [הוצאת בַּרְלוִי]:

"אנו שנים עשר אחים, שנים עשר ירחים: חוליות בתוך שרשרת, וכל חוליה אחרת. ירח ירח וצבעו, ירח ירח וטבעו, עשרה ושנים אנו- מי יפה מכולנו?"

כך שאם לא אדע אחרת, הרי היא הראשונה שנדרשה לנושא.



רפאל ספורטה אינו מהסס מלהזכיר בחודשי השנה שלו שופר בתשרי וסליחות באלול אך מדובר בשיר ולכן אין מקום להסברים כפי שיש אצל אמתי.

מתוך ארמון החול, שירים וסיפורים בעריכת חוה כץ ספורטה 2012

 

תהיתי, האם הארבעה, פינקרפלד, אמתי, ספורטה ושמר הושפעו מסיפור ממקורות זרים ועבדו אותו לצרכים מקומיים, כפי שנעשה לגבי הרבה יצירות לילדים, אך לא הספקתי לערוך בדיקה יסודית. כל שניתן לומר הוא, שאין קשר בין אגדת ירחי השנה של פינקרפלד או של מרדכי אמתי על 12 האחים הירחים לבין זו של האחים גרים הנקראת שנים עשר האחים.

אם מישהו מן הקוראים מכיר גרסה נוספת שסופרה ע"י סופר/ת נוספ/ת, או אגדת עם שיכולה הייתה לשמש מקור, אשמח לשמוע.