את הפוסט הזה אני
חושבת שיהיה קל לכתוב, משום שכל החומר, או לפחות עיקרו, מרוכז בכתבה אחת של
קובי בן שמחון (הארץ 2011).
תמצית הסיפור היא על
אודות ספר חנוכה סביבון
הפלאים, שכתב
בנימין טנא
ואייר שמואל כץ בשנת 1963, אשר
התגלה במחסני הוצאת מזרחי שנים רבות לאחר שנכתב. הספר
הוא מצד אחד, הצד של שנת חיבורו ואיורו, בן חמישים ומצד אחר, צד הוצאתו לאור, רק
בן שנתיים. הסיפור שמאחורי הספר הוא נחמד ואולי אף קידם ומקדם מכירות.
אולם לבי נשבה באיורי הספר ובעיקר
בתיאור הטכניקה של הפרדת צבעים אשר הייתה קיימת לפני 50 שנים.
הפרדה לארבעה צבעי יסוד: שחור, צהוב, מג'נטה וציאן. כשמדפיסים את 4 הצילומים אחד על השני, מתקבלת התמונה המקורית. |
"לקראת
חג החנוכה מחליט ירון לצאת עם אוסף הסביבונים שלו לטיול. אבל אז קורה דבר נורא: ירון
נבהל ממכונית שחלפה לידו וכל סביבוניו נפלו והתפזרו. אז מתרחשת מעין התגלות, ולפתע
פתאום ניצב לפני ירון "ישיש קורן, מתתיהו הכהן" שמעניק לו במתנה סביבון חדש
ובלתי רגיל (קב"ש 2011)".
ועכשיו,
לאופן בו אויר הספר:
"בתקופה
שהספר אויר לא ניתן היה להפריד בין ארבעה צבעים, ידעו אז להפריד רק שלושה צבעים. זאת
הייתה תקופה אחרת, של דפוס
בֶּלֶט, ימים שבהם כל עמוד בספר הומר לגלופה. מהסיבה
הזאת כץ יצר לכל דף בספר שתי סקיצות. הראשונה בשחור-לבן, בעיקר קווי המתאר של הדמויות
והעצמים המצוירים. הסקיצה השנייה הכילה שלושה צבעים נוספים. התוצאה, כלומר הדף המודפס,
הייתה החיבור בין שתי הסקיצות ש'התלבשו' זו על זו". גלופות של הספר לא היו, וגם
שיטת הדפסת בלט כבר אינה מקובלת, אז "בעזרת גרפיקה ממוחשבת המרנו את הסקיצות לאיור
שלם".
סקיצה ראשונה בשחור לבן |
הסקיצה השנייה הכילה שלושה צבעים נוספים |
הדף המודפס,
היה החיבור בין שתי הסקיצות ש'התלבשו' זו על זו
"מלאכת
החיבור בין מלים לאיורים הייתה פשוטה יותר. "ההחלטה על מיקום הטקסט ביחס לתמונה
והצבתו על הדף נעשתה בעיקר על ידי שמואל כץ", מבהיר מזרחי. "העימוד והציורים
שלו הם מוצג מוזיאוני. הספר נשמר עם השנים בצורתו השלמה לפני ההדפסה, כשרק חלקים קטנים
ביותר נפגעו מעט ממים, וכך יכולנו לשחזר אותו במדויק" (קב"ש 2011).
עוד משהו לחנוכה אפשר
למצוא כאן.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה