מתי פורים? אדדררררר אדדרררר

אדר א, אדר ב ותרנגולי הודו

שנות ילדותי עברו עלי במושבה. בינתיים המושבה הפכה לעיר ואני עברתי לדור בעיר אחרת, אבל לא המעבר הזה הוא עניינינו כאן. משפחתי התפרנסה בין השאר מגידול עופות. זמן מה גִּדלו גם תרנגולי הודו, גִּדּוּל שלא האריך ימים לעומת גִּדול התרנגולות.

כילדה הייתי נוהגת מפעם לפעם לגשת אל הלול של העופות האומללים ולצעוק אליהם "מתי פורים?" הללו היו מנפנפים בכנפיהם, מזקיפים את הגידול שמעל מקורם, תופעה שהרשימה אותי לא פחות מתשובתם של ההודים, וצווחים במקהלה "אדרררר אדרררר" או כך לפחות שמעתי. אני בטוחה שאם הייתי מקימה רעש אחר, התגובה הייתה זהה. לאחר אי אלו חזרות, הנחתי להם לנפשם והלכתי לחפש עסוק אחר.

שירו של שמשון מלצר, הלקוח מספרו אָלף, פרקי זכרונות מן הזמן הראשון בחדר (עם עובד, שחרות, תש"ה, עִטוּרים מאת דוד דוידוביץ), הזכיר לי את סיפורם של תרנגולי ההודו, או הודי, שתארתי כאן. דבר נוסף שעושה אותו כדאי אזכור הוא שהשנה, תשע"ד, היא שנה מעוברת ואנו נמצאים עכשיו בירח אדר א. בכל מחזור בן 19 שנים יש 7 שנים מעוברות שנועדו להשלים את הפער בין 12 חודשי ירח לבין שנת שמש ובכך גם להשוות בין לוח השנה היהודי שהוא לוח ירחי לבין לוח השנה הגרגוריאני שהוא לוח שנה שמשי.

 

אך בחזרה אל תרנגולי ההודי, בהזדמנות זו בדקתי מה עוד יש בספרות הילדים הישראלית על תרנגולי הודו, שהרי הרבה נכתב על בעלי החיים השוכנים במשק. לא אתיימר שערכתי חיפוש ממצה אך עברתי על מספר לא קטן של ספרים ואף מן המרשתת לא נמנעתי ותוך כדי כך הסתבר לי שקיים בספורת העברית לילדים שיר על יבחוש ("היבחוש השתכר" של אנדה עמיר פינקרפלד), אבל אני גולשת. סופו של דבר מצאתי אצל רפאל ספורטה שיר שנקרא פשוט ההודי בעמוד 205 בספר הנפלא שהוזכר כבר בבלוג הזה, ארמון החול, והוא מלווה באיורים של נחום גוטמן. ספורטה מתאר את קולו של ההודי אחרת מאשר הקול שנחרט בזכרוני, ואשר אינני מתכוונת כלל וכלל להגן על דיוקו; ספורטה כותב: "הולדי הולדי!", אולי לצורך החרוז, או אולי זה קולו של תרנגול ההודו כאשר ילדים משועממים לא מפריעים לו. 

תרנגול הודו מופיע גם בספר "אצלנו" של מרדכי אמיתי ושרגא וייל, הוצאת ספרית פועלים, 1953 

מקור התמונה

וקיים גם ספרו של יפרח חביב, מעשה בתרנגולי הודו (איורים יורם קליינר, מסדה, תל אביב 1964). על המחבר ניתן לקרוא גם כאן בסעיפים 7 ו- 8.

מקור התמונה

וישנה גם כריכת הספר מעשיה – חתלתולה ששכחה איך תשאל אֹכֶל, מאת בנציון רסקין [על-פי פלמיר], צייר חיים הַנְפְט. הוצאת "תרבות", פולניה, ורשה, 1922, על אודות חתלתולה ששחקה עם כלבלבים עד שנהיתה רעבה. על הכריכה מופיע גם תרנגול הודו.

מקור התמונה

גם בשבועון הילדים הארץ שלנו מתאריך 21.3.1951 ב"יומן של עמוס" מצאתי אזכור קצרצר של תרנגול הודו המחזיר אותי לפתיח ולשאלה "מתי פורים?" - תרנגול ההודו של הארץ שלנו קורא ועונה על שאלה זו"בול בול בול בול!!! קוקוריקו!!!"

מקור תמונה זו והבאות אחריה הוא במאגר של הספריה הלאומית

אז מה היה לנו: "הולדי הולדי!" של רפאל ספורטה, בול בול בול בול!!! קוקוריקו!!!, של הארץ שלנו, ו- "אדרררר אדרררר" של זכרוני הסלקטיבי.

האם ניתן ללמוד מכאן על רפרטואר זמרה עשיר שיש לתרנגולי הודו או על דמיונם של בני אדם?

 12.2.2014
מסתבר שיש ישראלים נוספים המכירים את הטריק עם תרנגולי ההודו. יורם מלצר (כנראה אין קשר לשמשון מלצר) מספר על כך בפתיח לרשימה על שמו של תרנגול ההודו בהארץ בשנת 2006