יום שלישי, 3 ביוני 2014

ביקור במוסקבה

פושקין - גם הוא כתב לילדים

בשבוע הראשון של חודש מאי בקרנו בעלי ואני במוסקבה. זהו מועד טוב לבקר בעיר, שכבר התנערה מן החורף, הפריחה החלה, וצבעונים בשלל צבעים ולילך בכל מקום. אפשר לראות גם את ההכנות לחג הניצחון שחל ב- 9 במאי.

לבקר ברוסיה משמעותו לבקר בערש ספרות הילדים שלנו. הסיבות לכך קשורות בהיסטוריה של המאה האחרונה, באידיאולוגיה, כשרון ואף בהדרה מתמשכת של השפעות אחרות. אך לכך צריך להקדיש פוסט שלם בפני עצמו.
התרבות הסובייטית עצמה הקדישה תשומת לב רבה לטיפוח תחום ספרות הילדים, ורתמה לכך במכוון
סופרים ואמנים, פדגוגים ומחנכים[1].
מכל מקום ביומיים הראשונים מתוך השבוע טיילנו יחד עם מדריכה מקסימה ומומלצת בשם אלונה גולדנברג. בקשתי מאלונה שתמליץ לי על חנות ספרי ילדים טובה ומן הרגע שהיא הבינה שאני מתעניינת בספרי ילדים, לא רק שהיא הביאה אותי לחנות שהיה בה אזור ענק המוקדש לספרי ילדים אלא אפשרה לי מספר טעימות נוספות.
בקרנו את קברו של סמואיל מרשק, עליו אמר מקסים גורקי כי הוא מייסד ספרות הילדים הרוסית. הנמצא בבית הקברות לגדולי האומה. בחלקת הקבר שלו קבורה גם אשתו ואחיו. גולדברג עִבְּדָה משלו את המפוזר מכפר אזר וגם את דירה להשכיר.
קברו של סמואיל מרשק במוסקבה

בחנות הספרים הגדולה (אני חושבת שהיא נמצאת ב- Novyy Arbat Ulitsa 8 ) יש חלק גדול ביותר המוקדש לספרי ילדים, ואפשר למצוא רבים מספריו של מרשק בהוצאות חדשות, אך הייתי צריכה להסתפק באחד שהרי בלאו הכי אינני קוראת רוסית. לא מצאתי ספר שבו נמצא גם המפוזר מכפר אזר וגם הגרסה המרשקית של דירה להשכיר ובחרתי ספר עם השני. אז הנה:
כריכת הספר של מרשק (2012) שבחרתי

שני איורים לספר של מרשק

אלונה, הדוברת גם עברית ורוסית על בוריין ואף אנגלית (היא עוסקת בתרגום סימולטני מפעם לפעם) קראה לי בהטעמה מתוך הספר של מרשק ברוסית והמצלול עגלגל ומתגלגל להפליא.


ממול לחנות הספרים (בשתי התמונות מעל) יש מעין מרכז מסחרי ובו מסעדה של אוכל רוסי שבה אוכלים המקומיים. אכלנו שם אוכל שהזכיר טעמים נשכחים ואני שתיתי קְבַס, המשקה אותו ניסה מוטל בן פיסי החזן לרקוח ולמכור לבני שכונתו ללא הצלחה יתרה.
לאורך מרכז הקניות אוֹחוֹתְנִי רִיאַד, הסמוך לקרמלין, עומדת סדרה של פסלי חוצות המתארת אגדות עם ואת משלי קרילוב, כמו החסידה והשועל ודג הזהב. אלונה ספרה שהפסל האחרון מאוד פופולרי, מאז שפושקין חרז אותו. ואכן ליד הפסל הזה התקבץ תור קטן של מצטלמים בעוד שהאחרים נשארו מיותמים. כמה ימים לאחר מכן, כאשר ה-9 במאי התקרב והאזור נחסם מכיוון הפסלים, יכולתי לצלם את הפסל ללא נוכחות קהל. הפסל הוא Zurab Tsereteli, שפסליו ממלאים את מוסקבה למורת רוחם של המוסקבאים, הן משום חשיפת היתר שלו והן בשל ביקורת אמנותית, בעיקר על הפסל של פטר הגדול.
החסידה והשועל של Zurab Tsereteli באוחותני ריאד
מצטלמים עם הדג שממלא משאלות

ביומו האחרון של הטיול, בקרנו בבית האחוזה של טולסטוי. נדמה לי שמעטים, בישראל של היום, יודעים שטולסטוי כתב גם לילדים, אולם טולסטוי כתב כמה מאות של סיפורים לילדים ונוער.


בית האחוזה של משפחת טולסטוי

שולחן העבודה של טולסטוי. צילום של אלונה גולדנברג



ואיך לומדים לקרוא? מִבּוּקְוָאר (קישור למקראה רוסית משנת 1987 Букварь).




[1]   עינת ברעם אשל , האריה, המכשפה וארון הספרים: ספריות כמרחבים פדגוגיים בספרות ילדים .
 חוקרים @ הגיל הרך - מכללת לוינסקי לחינוך, גליון מס 2

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה