מאז מוצאי יום כיפור התרבו הסוכות מסביבנו כמו
פטריות אחרי הגשם. ככה זה בירושלים. ואני רציתי להכין תערוכת-סוכות וירטואלית של
מאיירים ומאיירות של ספרי ילדים, מן האוסף שהצטבר אצלי המבוסס על המרשתת ועל ספרי
ילדים. הרבה התלבטתי ולבסוף החלטתי שזו לא תהיה תערוכה פדגוגית לפי נושאים, אלא
שאשטח את טענתי המבוססת על איסוף החומר. הטענה היא שרבים מן האיורים, החל משנות
הארבעים של המאה העשרים, עוסקים בבניה של הסוכה למרות שעל פי המסורת יש גם לשבת
בסוכה - מצוות ישיבה בסוכה; ולארח בה - מצוות האושפיזין. מוקדם יותר, לפני שנות הארבעים של המאה העשרים, הבנייה איננה המוטיב
העיקרי ולקראת סוף המאה העשרים תדירותה שוב מתמתנת. בתחילה אציג ראיות ובהמשך גם
פרשנות.
הנה ציורי סוכות של שני מאיירים מוקדמים, יעקב אפטר
(1922) מחבורת ציירים, מתוך הספר ערבה של פיכמן, שכבר הוזכר בבלוג, וזאב רבן
(1928). בשניהם לא מופיע מוטיב הבנייה.
 |
| יעקב אפטר מתוך הספר ערבה מאת פיכמן. מקור: הספרייה הלאומית |
 |
| זאב רבן 1928: ילדים הולכים אל הסוכה ומשפחה יושבת בסוכה |
בעודי מלקטת תמונה לתמונה, גיליתי כי איתמר לוי
כבר פרסם תערוכה של
סוכות, כמחווה לנחום גוטמן, בדף המידע שלו. יש בתערוכה 9 איורים של גוטמן
ומעליה עוד איור של איזה הרשקוביץ שצויר עבור גן גני; בסך הכול עשרה
איורים. בחמישה מתוכם (אחד מהם הוא האיור של איזה) המוטיב הוא בנייה של סוכה. שאר
חמשת האיורים של גוטמן עוסקים בנושאים שונים הקשורים בסוכה: שני איורים, מן השנים
1933 ו-1939 עוסקים במצוות ישיבה בסוכה; איור אחד, משנת 1944 מציג סוכה ריקה מבני
אדם, יש בה אתרוג על השולחן ועיטור של מגן
דוד. איור משנת 1953 מציג סוכה נתונה לחסדי מזג האוויר ועוד איור אחד, משנת 1963,
מראה להערכתי קיום מצוות אושפיזין.
ראו את אחת מתמונות הבניה (1965) המופיעה בתערוכה
הפעם עם השיר של אנדה עמיר פינקרפלד עבורו היא אוּירה (מתוך שירי ילדים).
 |
| מקור התמונה: השלב האחרון של בניית הסוכה - קישוטהּ |
השיר מדבר על ישיבה ושירה ב"סֻכַּת הַסְּכָךְ",
לכבוד סיום הקציר והצפייה לסתיו והמחשבה שיש די והותר מזון. ואילו גוטמן בוחן
לאייר את השיר בשלב האחרון של בניית סוכה, הקישוט שלה. השלב הזה מתכתב עם השלב
המתואר בשיר – הנה, הרגע גמרנו את העבודה. כולם יודעים שלקשט את הסוכה זה החלק הכי
כיף (עבור ילדים חילוניים?), וכך גם הרגע החולף שבשיר. כי העבודה החקלאית לא
מותירה הרבה מנוחה. אם קצרנו ובצרנו הרי מחר יש להכין את השדות לזריעה הבאה.
האיור של יוסי שטרן (1953) שהופיע בדבר לילדים
כרך כד' מתאר ג"כ בניית סוכה ונמצא בהלימה לשיר אותו הוא מלווה.
 |
| מקור התמונה: דף מידע של איתמר לוי - בונים סוכה: הנחת סכך |
איור נוסף של איזה הרשקוביץ מופיע על חוברת
בהוצאת תפוח משנות החמישים שנקראת סכתנו ירקרת, גם במקרה זה בונים את
הסוכה.
 |
| מקור התמונה - בונים סוכה: הנחת סכך |
פרץ רושקביץ לעומת זאת אייר בשנות החמישים
ילדים יושבים בסוכה וילדה המגיעה לבקר אותם כאשר בידה מגש פירות:
 |
| פרץ רושקביץ; מקור: גלריה טאצ'-ווד. ישיבה בסוכה וארוח |
במחברת "חגים ומועדים" שנשתמרה אצלי
מימי בי"ס יסודי (1965) מצאתי מודבקת את התמונה הבאה. אני מנחשת שהיא לא צוירה
הרבה שנים קודם לכן. בתור ילדה עדיין לא ידעתי שיש לתת קרדיט ליוצר ולכן הוא או
נשארו עלומים (אם מישהו יודע, אשמח לקבל את המידע).
 |
| איור משנות השישים: שלבים מוקדמים של בניית סוכה |
יש באמתחתי שני איורי סוכות, של דני קרמן ושל
פזית מלר-דושי, אולם מכיוון שלא הצלחתי לברר את תאריך הופעתם הם לא יכללו. למרבה
השמחה הם "מקזזים" זה את זה – בראשון ילד בסוכה ובשני מוטיב הבנייה.
בשנת 1980 הופיע הספר חגי ישראל שכתב הרב מנחם
הכהן עם איורים מרהיבים של אלונה פרנקל (מודן). איור אחד מוקדש לבניית סוכה ואילו באיור
הראשון בנושא סוכות רואים משפחה ישנה בסוכה, אך זו סוכה במדבר ולפי הלבוש אלו
יוצאי מצריים שלזכרם מקימים סוכות היום (על המיתוס הבסיסי כבר נוספו פרשנויות
נוספות בדבר הארעיות).
 |
| אלונה פרנקל ל"חגי ישראל": סוכה במדבר |
 |
| אלונה פרנקל ל"חגי ישראל": בונים סוכה |
והנה ב- 2012 בוחרת ליאורה גרוסמן מתוך שני
מוטיבים המופיעים בשיר של טשרניחובסקי, דווקא את המרומז יותר ומציירת אנשים בסוכה,
אשר אחד מהם הוא הילד שרואה את הכוכבים שמשתקפים בעד הסכך.
 |
| מתוך "בגנה" מאת שאול טשרניחובסקי; עם עובד 2012 |
לסיכום: נראה כי מוטיב "נבנה ארצנו ארץ
מולדת" מחלחל מאוד גם אל איורי הסוכות בתקופה שבה המפעל הציוני קורם עור
וגידים והמרץ שבעשייה מתבטא בדגש על בניית סוכות יותר מאשר על ישיבה בהן.
וכדי "ליישב את העניין" הנה הדפס מן
המאה ה-17 שבו גם בונים סוכה וגם יושבים בה. אין נשים בתמונה.
 |
| מתוך "מועדי ישראל", יואל רפל 1989, משרד הבטחון ועם עובד, עמ' 253 |
אם
מרוב דיבורים על בניית סוכות גם נפשכם חפצה בהתנסות, ועוד מבלי לקום מן הכורסא,
תוכלו לעשות זאת כאן, (מגיל
3 ואילך).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה