מריה מריאן - מדענית שהקדימה את זמנה

מדע, אמנות והיסטוריה בספר ילדים אחד

רשימה מאת שרה שורץ

כל האיורים הם של ג'ולי פשקיס (Julie Paschkis). הקליקו על התמונות כדי להגדילן וכך תוכלו להנות מהן.

כריכת הספר "צפורי קיץ - הפרפרים של מריה מריאן"

מריה סיבילה מריאן (Maria Sibylla Merian) מתה החודש לפני 300 שנים

מריה סיבילה מריאן נולדה בפרנקפורט שבגרמניה ב- 2 באפריל 1647. כבר בהיותה בת שלוש הפגינה התלהבות רבה לציור, עד כי אביה החרט ניבא שהיא תהפוך לאמנית דגולה. מילדותה היא אף הוקסמה ממחזור החיים של הפרפרים, וקיימה מחקר הדוק של הגלגולים שלהם. לאחר מותו של אביה, אמהּ נִשאה מחדש לצייר Jacob Marrel שעודד את העניין הזה שלה.

אני אוהבת לצייר תמונות צבעוניות של כל סוג זחל, פקעת וצפּור קיץ.

העניין שגלתה מריה סיבילה מריאן במחזור החיים של פרפרים וביצורים קטנים בכלל היה מיוחד בתקופתה, כאשר האירופאים עדיין האמינו שחיפושיות, תולעים, זחלים ואף צפרדעים נוצרים מבוץ ורקב. פרפרים ועשים כונו "צִפּרי קיץ" בשל ההופעה הפתאומית שלהם כאשר מזג האוויר נעשה חם והיעלמותם בסתיו (ומכאן שם הספר). הסברים אלה של היווצרות חיים מבוץ דומם נקראים "גנרציה ספונטנית" ומופיעים לראשונה בהגותם של הפילוסופים היווניים החל מן המאות השביעית והשישית לפנה"ס ואילך. בתקופה זו התרחש המעבר מהסתכלות מיתולוגית בטבע לניסיון להסביר תהליכים ותופעות באמצעות הצבעה על סיבותיהם הטבעיות. שלא במפתיע, בדומה למרבית הרעיונות המתייחסים לטבע, לתרבות, ולחברה האנושית, שעיצבו את פניה של הציביליזציה המערבית, גם היחס לנושא הגנרציה הספונטנית מקורו ביוון הקדומה.  עד למאה ה-17, כל עוד ניתן היה לייחס את אירועי יצירת החיים מחומר להתערבות אלוהית, תמכה הכנסייה ללא עוררין בגנרציה ספונטנית.

אני יודעת שהמבוגרים טועים לגבי צפורי-קיץ. חרקים אינם נולדים מבוץ.

בהיותה בת 13, מריאן כבר הייתה מסוגלת מבחינתה להפריך את התיאוריות המיושנות – היא נוכחה לדעת שגלגול הפרפר, המטמורפוזה, הוא טבעי ולא קשור בהתערבות על טבעית.

מריאן קבלה פקעות של תולעי משי שהובאו על ידי סוחר מאסיה ותעדה בכתב ובאיורים את תהליכי השינוי העוברים עליהם. 

אני שומרת זחלים וצפורי-קיץ בקופסאות וצנצנות. אני מאכילה זחלים בעלים. 

בהיותה בת 28 היא תיארה את חקירותיה בטבע בספר לימוד שכתבה. בספרה הראשון "ספר הפרחים החדש" (Neues Blumenbuch) השתמשה באיורים כדי לקטלג צמחים וחרקים.

עם הזמן נעשתה מריאן מפורסמת כמדענית, אמנית ומגלה. בתקופה שנשים כמעט ולא ערכו מסעות היא ובתה הצעירה, דורותיאה, נסעו לבדן לסורינם שבדרום אמריקה בשנת 1699, בהיותה בגיל 52. מטרת הסיור הייתה לחקור את החי והצומח הנדיר בבתי הגידול הטרופיים. עם שובה לאמסטרדם שנתיים מאוחר יותר היא החלה לעבוד על הכנת מדריך מאויר, Metamorphosis insectorum Surinamensium (שינויי הצורה של חרקים בסורינם), שהתפרסם בשנת 1705. הספר מתאר את מחזורי החיים של חרקי האזור והוא "גילה לאירופים בפעם הראשונה את המגוון המדהים של יער הגשם".

הצאר הרוסי, פיטר הגדול, העריך מאוד את עבודותיה של מריאן ואסף אותן;  95 הדפסים של מריאן, הנמצאים באוסף המלכותי הבריטי, נקנו בשנת 1755 ע"י המלך ג'ורג' השלישי.

מריה סיבילה מריאן מתה ב- 13 בינואר 1717.

דגימה מעבודותיה של מריה מריאן  אפשר לראות בקדימון לתערוכה שתפתח במרץ 2017 באדינבורו. 

על האיורים והמאיירת

בבלוג המשותף לה ולמאיירות נוספות, מצאתי הסבר של המאיירת ג'ולי פשקיס על אחד מן האיורים בספר, זהו האיור האחרון והוא משתרע על כפולת עמודים.

In Summer Birds by Margarita Engle I drew the luna moth out of scale to show the strength of the interest that Maria Merian had in insects.

באיור זה מצויר עש במלוא יפעתו על רקע שחור. משמאלו יושבת גבורת הספר, מריאן,  כשענף עם זחל ועלים אכולים בידה. אלא שהעש גדול מן הצופה בו. המאיירת מסבירה כי שינתה את היחסים "כדי להדגיש את עוצמת העניין שהייתה למריה מריאן בחרקים".

פשקיס איננה מנסה לחקות את איוריה של מריה מריאן הבוגרת. אני יכולה לחשוב על סיבות רבות לכך, החל מהמנעות מאנכרוניזם וכלה בכך שסגנונה של מריאן איננו הסגנון שלה. בנוסף, מדובר בספר ילדים שהגיבורה שלו היא ילדה – והאיורים פונים בהתאם אל הקהל שהתוכן פונה אליו.

ולסיום כפולת עמודים נוספת מתוך הספר המתארת את חלומותיה של מריה מריאן לערוך מסעות למקומות מרוחקים ולצייר פרפרים ופרחים נדירים:

When I am a grown-up, I will be free to travel to faraway lands... 

Summer Birds: The Butterflies of Maria Merian 2010/2013 by Margarita Engle  (Author), Julie Paschkis  (Illustrator)

הספר שבידי הוא בכריכה רכה ויצא בהוצאת Scholastic. לגילאים 4-9.