יום הולדת 102 ללאה גולדברג

לכבוד יום ההולדת ה- 102 של גולדברג בחרתי להציג שיר פחות ידוע שלה (כך נדמה לי לפחות) מתוך הספר צריף קטן (ספרית פועלים). הספר ראה אור לראשונה בשנת 1959, באותה שנה בה פרסמה גולברג בין היתר את דירה להשכיר. הספר מלווה באיוריו של אריה נבון.

על שירי ערש של לאה גולדברג ניתן לקרוא בפוסט הזה

 

דבורה עומר הלכה לעולמה

דבורה עומר (9 באוקטובר 1932 - 2 במאי 2013) הייתה סופרת ילדים ונוער ישראלית, כלת פרס ישראל לשנת 2006, ולפני חודשים ספורים הוענק לה פרס אקו"ם על מפעל חיים. היא הותירה אחריה את בן זוגה, בת ושני בנים.

דבורה עומר נולדה בשנת 1932 בקיבוץ מעוז חיים למשפחה שהכתיבה לא הייתה זרה לה. דודה היה יגאל מוסינזון, אשר היה ידוע בשל סדרת ספרי חסמב"ה והמחזות "קזבלן" ו"בערבות הנגב" שכתב. אביה, משה מוסינזון היה עורך "בַּמַּעֲלֶה", עיתון תנועת הנוער העובד.  את רשימותיה הראשונות פרסמה עומר בכתב העת במעלה.
בהיותה בת שנה התגרשו הוריה, לאה שרשבסקי ומשה מוסנזון, זה מזו והזדרזו להקים משפחות חדשות. ב- 1943, כאשר עומר הייתה בת 11, נהרגה אמהּ בתאונת אימונים והיא נותרה לחיות עם אביה החורג ואחיה למחצה. נסיבות מותה של האם לא הובהרו לילדה עומר, אולי מפאת סודיות צבאית, אולי משום שבאותה תקופה סברו שמוטב לילדים לא לדעת, והיא חייתה במשך שנים תחת הרושם שאמה התאבדה, דבר שהוסיף לייסוריה. למרות הטרגדיה בה התנסתה עומר, ביכר אביה, אשר התגייס ב- 1941 לצבא הבריטי באיטליה, לא לשוב לארץ בעקבות מות האם ולתמוך בבתו אלא להישאר באירופה כדי לטפל בילדי הניצולים. וכך חשה עומר נעזבת פעמיים, הן על יד אמה שעל פי השמועה התאבדה והן על ידי אביה שלא חזר להיות עם בתו כאשר היא נזקקה לו. האב, משה מוסנזון, חזר לישראל רק בשנת 1948, כאשר עומר הייתה בת 17 – האידיאולוגיה הייתה חזקה מן המשפחתיות.

האב חזר רק שש שנים לאחר שהאם נהרגה - דבורה עומר בילדותה עם אביה (ידיעות אחרונות)

בהיותה בת 18 הכירה דבורה עומר את שמואל עומר, שחקן צעיר, והם נשאו ב- 1954 במעוז חיים ועבדו שם כמורים. כאשר בתם הבכורה הייתה בת כשלוש עזבה משפחת עומר את מעוז חיים, הקיבוץ בו עומר נולדה, שכן החיים בקיבוץ כבר לא התאימו להם. "בלדה לעוזב קיבוץ" נכתב כאשר עזיבת הקיבוץ כבר נתפסה פחות בחומרה מאשר בתקופה בה העומרים עזבו.

בשנים 1960-4 שהתה משפחת עומר בקנדה בשליחות הסוכנות. מקנדה חזרה המשפחה לקיראון ושנתיים לאחר מכן התפטרה עומר ממשרתה בהוראה כדי להתפנות לכתיבה. בשנת 1976 עברה המשפחה לכפר מעש. ב- 1992 לקתה עומר בהתקף לב ראשון. ב- 1996 לאחר דום לב נוסף החל מצבה הבריאותי להתדרדר. במאי 2013 נפטרה עומר בביתה מוקפת בבני משפחתה. היא נקברה בכפר מעש. עומר קבלה את פרס ישראל וכן את פרס אקו"ם על מפעל חיים. והיא זכורה בשל ספריה סדרת דפי תמר, שרה גיבורת ניל"י, הבכור לבית אב"י, לאהוב עד מוות, ורבים אחרים.

בארכיון של דבורה עומר נמצאו בין השאר יומן אותו התחילה לכתוב בהיותה בת 13, מכתב דחייה בוטה אותו קבלה מן ההוצאה הראשונה בה בקשה לפרסם את דפי תמר וכן אוסף גדול של מכתבים שכתבו לה ילדים. מכתבים רבים נכתבו לה על ילדים חולים בעקבות פרסום הספר אני אתגבר. 

כאן אפשר לקרוא דברים שכתבה עליה אריאנה מלמד.

בשבילי, מפאת גילי, היא היתה יותר מכל המחברת של דפי תמר.

דפי תמר-עושים חיים; איור איזה הרשקוביץ

מקור התמונה

דפי תמר, עושים חיים

אני אתגבר, איור: אלישבע לנדאו

דפי תמר, איור: איזה הרשקוביץ

ספרי ילדים בבולים מישראל

באתר דף דף העלו תערוכה של בולים מארצות שונות, שהוקדשו לגיבורי ספרות הילדים הקלאסית וליוצריה ממש לאחרונה, דבר שאני מתכננת לעשות מזה זמן רב, אז כדי להיות בכל זאת שונה אתמקד בבולים מישראל.

עם איורים של שמואל כץ לכבוד 125 שנים למותו של אנדרסן

מעטפת יום הופעה

חותמת יום הופעה :: 07/06/1995 :: חולון
מס' קטלוגי: 95028
ט' סיון תשנ"ה ספרי ילדים . ילדה קוראת ספר



מעצב: רונן גולדברג; תאריך ההופעה: 07/06/1995

מעצב: רונן גולדברג; תאריך ההופעה: 07/06/1995

מעצב: דרור בן דב; תאריך ההופעה: 27/11/1984

מעצב: דרור בן דב; תאריך ההופעה: 27/11/1984

מעטפת יום הופעה

מעצב: דרור בן דב; תאריך ההופעה: 27/11/1984

תאריך ההופעה: 31/08/2004, ערך נקוב: 2.50 ש"ח, מס' קטלוגי: 1783, מעצב: מירי ניסטור סופר

תאריך ההופעה: 31/08/2004, ערך נקוב: 2.20 ש"ח, מס' קטלוגי: 1782, מעצב: מירי ניסטור סופר

חותמת יום הופעה :: 31/08/2004 :: ירושלים
מס' קטלוגי: 04039
י"ד אלול תשס"ד סיפורי הרפתקאות ילדים חמור

מעצב: מירי ניסטור סופר; תאריך ההופעה: 17/04/2012

מעצב: מירי ניסטור סופר; תאריך ההופעה: 17/04/2012

מעטפת יום הופעה 17/04/2012

חותמת יום הופעה :: 17/04/2012 :: חולון
מס' קטלוגי: 12020
כ"ה ניסן תשע"ב ספרי ילדים דובי וספר

מעצב: יגאל גבאי דני קרמן; תאריך ההופעה: 14/04/2010



מעצב: יגאל גבאי דני קרמן; תאריך ההופעה: 14/04/2010

חותמת יום הופעה :: 14/04/2010 :: חולון
מס' קטלוגי: 10020
ל' ניסן תש"ע ספרי ילדים תערוכת בולים בין-לאומית לונדון 2010

מעצב: יגאל גבאי דני קרמן; תאריך ההופעה: 14/04/2010

סבא אליעזר והגזר; תאריך ההופעה: 15/02/1977, ערך נקוב: 2.6 ל"י, מס' קטלוגי: 706, מעצב: ל חלאבין



תאריך ההופעה: 14/06/2010, ערך נקוב: 2.5 ש"ח, מס' קטלוגי: 2069, מעצב: דוד בן הדור

גני סיפור, חולון

 

מחווה לרפאל ספורטה

ולחורף שחזר אחרי יום העצמאות

איילת סחופת רוח

שיר של ספורטה בכתב ידו מתוך ארמון החול

 עוד על ארמון החול של ספורטה כאן

כנגד ארבעה בנים דברה תורה?

משהו לפסח

הטקסט של ההגדה של פסח נעשה קַנוני מתוקף העובדה שהוא יציב כבר מאות שנים, אולם ההגדה איננה מן הספרים החתומים בתנ"ך או בכל קובץ אחר. וכך, החל מן המאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות והתנועה הציונית הוא נעשה טקסט בעל מסר סמלי, בזכות סיפור יציאת מצריים, וזכה לתוספות והרחבות לפי האידיאולוגיה של המרחיבים. גם בישראל עצמה היה הטקסט מופת של יציאה מעבדות לחירות ושימש כסמל למהפכה החברתית  של תנועת הפועלים. אחר כך התרפקו עליו בהקשר של מלחמת העולם השנייה והשואה, המאבק בשלטון הבריטי, מלחמת העצמאות והעליות ההמוניות. התוספות כללו ציורים ואיורים, שירי חירות ואביב, פרשנויות ודברי אקטואליה ולעיתים דברי שעשוע. הגדות מן הזמן האחרון מקבלות תוספות חברתיות או סאטיריות. בספריה הלאומית יש למעלה מ- 600 הגדות כאלו שנוצרו לאורך התקופה המוזכרת.

לאור דברים אלו, מפליא אותי לפגוש חילונים המסרבים לסטות כהוא זה מן הטקסט שבהגדה, וזאת למרות שלאחר ארוחת הסדר לעיתים מבכרים שלא להמשיך בקריאת ההגדה. חוץ, כמובן, מן הקטע של האפיקומן, בעיקר אם גם ילדים קטנים נוכחים.

אבל, במחצית השנייה של הסדר, מוזגים גם את הכוס לאליהו הנביא (גם בנושא זה יש שונות), או "אליהו ענבים" כפי שכינה אותו אחד מאחייני בילדותו. התמונה שעולה בראשי, בהקשר זה היא של הראשים של אחי ושלי רכונים מעל הגביע של אליהו הנביא בשעת בוקר מוקדמת ושקטה. בדקנו בכובד ראש, בבוקר שלמחרת הסדר, האם יש שינוי במפלס היין בגביע של אליהו הנביא שהושאר במקומו על השולחן. אמרו שאסור להזיז אותו מן המקום בו הונח. חיפשנו שינוי מזערי כי הבנו, שאליהו לא יטעם אלא מעט מאוד מן היין משום שעליו לבקר בבתים רבים כל כך. אני תוהה מדוע לא חשבנו על סימון המפלס בדרך כלשהי. יכולות להיות לכך כל מיני סיבות, כולל שלא שמענו באותם ימים על מרקר עמיד במים ואולי על מרקרים בכלל אבל הסיבה האמתית הייתה שהיינו ילדים טובים בסך הכול שרצו להאמין באגדה הזאת. אני לא זוכרת שהגענו למסקנה. וגם לא למסקנה שלא ניתן להגיע למסקנה.

לעומת זאת, הזיכרון הזה מעיד על כך שהסדר נערך אצלנו בבית, בעוד שאני זכרתי בעיקר את הסדרים בהם התארחנו אצל אחותו הבכורה של אבי, אשר לה ולבעלה הייתה חנות ספרים, אך זה כבר סיפור אחר, ופעם אחת אצל אחיה של אמי, שהיה ועודנו איש ירא שמים.

ומיד בהמשך, הצעה לקטע שונה בהגדה; הקטע מתבסס לגמרי על הטקסט המופיע כאן. אם יש לכם בנות, כדאי לשקול ברצינות להוסיף אותו או אפילו להמירו בזה הקיים. בנוסף אני מביאה סיפור של שלומית כהן "מכתב לאליהו", אשר הופיע במקור בספר גבעת הכפתורים ואילו אני לקחתיו מתוך הגדה של פסח לילדים של עם עובד 1986 עם איורים של נועם נדב.

מכתב לאליהו, שלומית כהן

כתבה שלומית כהן, אייר נעם נדב, עם עובד 1986

 

על הגדות פסח לילדים ניתן לקרוא בבלוג הזה כאן.

האיורים המצורפים אל כנגד ארבע בנות דיברה תורה הם:

שניים של Lisa Brenner

אחד של בינה גבירץ

ואחד של קווטין בלייק (Quentin Blake). זהו איור של מטילדה גיבורת ספרו של רואלד דאל שנושא שם זה. האיור עובד ע"י נעמה.

תוספת מאוחרת: סכומכות - הוראות ליצירה עם ילדים מאת אפרת יפה כאן.

מאיר שלו על הנסיך הקטן

כבר הזכרתי כאן בתחילת החודש כי הטור של הסופר מאיר שלו ב- המוסף לשבת של ידיעות אחרונות הוא אחד הדברים הראשונים שאני קוראת בעיתוני סוף השבוע. גם היום אצטט קטע מתוך הטור שלו:

משהו מרגש בעיני וקשור רק לנושא הכללי הוא התמונה הבאה שמצאתי במרשתת, אפסנתי באוסף התמונות שלי ועכשיו אינני זוכרת למי לתת קרדיט. בכל זאת אעלה את התמונה משום שהיא דברה מאוד אל לבי

עוד על הנסיך הקטן, אפשר למצוא כאן.