תינוק בא לעולם

רשימה מאת שרה ק. שורץ

כריכת הספר

עמוד ראשון

עמוד שלישי

עמוד שביעי בספר. כל האיורים בספר הם של אלויס וילקין

תינוק בא לעולם, עמודים 12-13

בחודש שעבר גיליתי כי בסמיכות למקום מגוריי (כ- 20 דקות הליכה ברגל) נפתחה חנות ספרים חדשה, שאיננה שייכת לאחת מרשתות הספרים הגדולות. נכנסתי אליה בציפייה, אשר לא כל כך התמלאה, אך בכל זאת מצאתי אוצר קטן. החנות מחולקת לאזור של ספרים חדשים ולאזור של ספרים מיד שנייה ובו מצאתי אי אלו מציאות כולל ספר שעורר בי נוסטלגיה מרירה. זה היה הספר תינוק בא לעולם, סיפור על ראשית החיים, אותו ניתן לסווג לסוגה של "חינוך מיני".  

קראתי את הספר תינוק בא לעולם בהיותי בת 9 או 10 לאחר שגילה א', מי שהייתה "החברה הכי טובה שלי" לאורך 8 שנות בית הספר היסודי (טרם היות חטיבת הביניים) השאילה לי אותו. זה היה הספר הראשון שקראתי בנושא ואינני חושבת שעד שהאחות נכנסה בכתה ו' וּבקשה מן הבנים לצאת, יצא לי להיתקל במידע נוסף. זה הרי היה עידן טרום אינטרנט והטלוויזיה בשחור לבן הגיעה רק זמן קצר לאחר מכן. הספר, כפי ששמו המלא מורה, מתאר בצורה עניינית את היווצרותו של תינוק, התפתחותו ברחם וצאתו לעולם, כולל אזכור "בלתי נמנע" של רבייה אצל בעלי חיים. אולם כמעט ואין בו הסברים על השינויים הפיזיולוגיים והנפשיים המתרחשים אצל בנות ובנים זמן מה לאחר שגילם נעשה בן שתי ספרות, וזה חיסרון גדול. בראש עמוד 46 במהדורה השמינית שבידי מוקדש משפט אחד לשינויים הגופניים שיקרו לה ומשפט אחד לו.

הספר נכתב באנגלית בשנת 1949 ע"י רופא הילדים המושך-בעט ד"ר מילטון י. לוין ואשתו ג'ין ה. זליגמן ואויר בידי אלויס וילקין. וילקין איירה עשרות ספרים בצבעים מלאים. בספר תינוק בא לעולם ניתן לזהות את סגנונה למרות שהאיורים מופיעים בשני גוונים, אולי כדי לשוות לספר מידה של רצינות ובאותה עת לחסוך בהוצאות הדפסה. 

להפתעתי גיליתי כי את הספר תרגמה ואף הוסיפה לו הקדמה המשוררת והסופרת הידועה מרים ילן שטקליס (1957). בהקדמה היא מספרת כיצד שאלותיה שלה בדבר הגעתם של תינוקות לעולם לא נענו ועל כן היא סבורה שהספר מתאים "לילד קטן, לילד גדול ואף למבוגר":

ההקדמה של מרים ילן שטקליס

המשך ההקדמה של ילן שטקליס

לזכר יש אַמה בתרגום

ילן שטקליס בחרה להשתמש במילה "נרתיק" עבור איבר המין הנקבי. בעוד שהמילה נרתיק היא מילה מוכרת, בחירתה במילה "אמה", עבור איבר המין הזכרי הפליאה אותי. חיפוש קל העלה שלאיבר המין הזכרי שמות רבים והשם אמה הופיע במקורות אילון גלעד כותב במדורו "מהשפה פנימה" המופיע במוסף הארץ בתאריך 10.7.15 כך:

"כבר במקרא אנחנו מוצאים מבחר מרשים של כינויים שונים לאיבר הזכרות: בָּשָׂר (שמות כ״ח, מ״ב), עֶרְוָה (ויקרא י״ח, ז׳), שָׁפְכָה (דברים כ״ג, ב׳), מְבוּשִׁים (דברים כ״ה, י״א), רֶגֶל (מלכים ב׳ י״ח, כ״ז), יָד (ישעיהו נ״ז, ח׳) ומֵעוֹר (חבקוק ב׳, ט״ו). מאוחר יותר, בספרות חז״ל, יש גם: פָּנִים שֶל מַטָּה (שבת מ״א, א׳), אַמָּה (שבת ק״ח, ב׳), אֵיבָר (בבא מציעא פ״ד, א׳), אֶצְבַּע (פסחים קי״ב, ב׳), שַׁמָּשׁ (נידה ס׳, ב׳), גְּוִיָּה (נגעים פ״ו, מ״ז) ופַּרְמַשְׁתָּק (מועד קטן י״ח, א׳). התהליך נמשך גם בימי הביניים ובעת החדשה, אז נוספו: בְּרִית, גְּבוּרָה, גִּיד, זַכְרוּת, זָנָב וקָמָה. רבים מהכינויים לא זכו להיאמר בקול רם מעולם כיוון שהשפה לא דוברה. המצב השתנה מהיסוד בסוף המאה ה–19, כאשר החל תהליך החייאת השפה העברית ונדרשו שמות חדשים לאותו איבר — שמות המתאימים ללשון חיה".

ועוד הוא כותב:

"במילון מונחי הרפואה של ד״ר אהרן מאיר מַזְיֶ״א, שראה אור ב–1934 לאחר מותו, ובעריכת הרופא־משורר שאול טשרניחובסקי, מופיעה המילה פין כמילה עברית ל–Penis לצד אַמָּה ואֵבֶר. האקדמיה ללשון העברית העדיפה את הכינוי אֵיבַר הַזָּכָר או בקיצור הָאֵיבָר, וכך קבעה שיש לקרוא לזין בהחלטה מ–1957. אבל הציבור דווקא העדיף להשתמש בפין ובסופו של דבר ב–2009 יישרה האקדמיה קו עם הנוהג המקובל".

הביצית והזרע מתחברים לאורך כל הספר. הסבר בטקסט מיד בהמשך

שמחתי למצוא שהמינוח בו משתמשים בספר עבור התלכדות הביצית והזרע הוא התחברות. במשך עשרות שנים השתמשו בז'רגון הרפואי והמדעי במונח penetrate – הזרע הלכאורה האקטיבי "חודר" את הביצית הלכאורה הפסיבית מבלי לשים לב שמדובר בהשלכה של נורמות חברתיות על המציאות המדעית. בזכות התרעה של מחקר פמיניסטי מזה מספר שנים הפך המינוח בתחומים אלו להיות איחוי או מיזוג. לא עקבתי האם במקרה זה יש ממצאים חדשים, אך לא פעם מינוח מהווה מחסום.

מכל מקום, הייתי שמחה לדעת האם המלה התחברות הופיעה במקור או שזו בחירתה של ילן-שטקליס. לצערי אין בידי המקור בשפה האנגלית.

עמוד 46 בספר. מוזכר בפסקה השנייה בטקסט

כריכה אחורית

רשימה מופלאה (באנגלית) על ספר החינוך המיני הראשון שצא לאור בשנת 1684 והמשיך להמכר כמעט ללא שינוי עד 1930, אפשר לקרוא כאן.
וכאן, לעומת זאת, ניתן לקרוא איזה מידע מכיל ספר חינוך מיני שיעלה על המדפים בתאריך 1.8.2015 . 

תינוק בא לעולם, סיפור על ראשית החיים (1949/1957) ד"ר מילטון י. לוין, ג'ין ה. זליגמן; איורים:  אלויס וילקין. תרגמה: מרים ילן שטקליס. תל אביב: הדר