 |
| מקור התמונה: דף ה- facebook של ההוצאה |
 |
| כריכת הספר |
רשימה מאת שרה ק. שורץ
לפני כשבועיים הגיע
אלי בדואר הספר עוגות בחלל (בקרוב מאוד ניתן יהיה לרכוש אותו בחנויות; אך אפשר
לרכוש אותו גם ישירות מן ההוצאה) ומיד ישבתי לקרוא אותו.
משלחת של תושבי כדור הארץ טסה בספינת חלל אל הכוכב נובה מונדי כדי
להכינו להתיישבות בני אדם. גם אסטרה ובני משפחתה, הוריה ואחיה הקטן, טסים אל נובה
מונדי (המאיירת, שרה מקנטייר, ציירה את ההורים כבעלי מוצא אתני שונה, על ידי
הבדלים בגוון העור וצורת השיער).
 |
| אסטרה |
הטיסה נמשכת 199 שנים ואי לכך כל הנוסעים
האנושיים מורדמים ומקוררים ואלו הספינה מובלת ומנוהלת על ידי רובוטים המיועדים לכך.
הקוראים מתוודעים אל שלושה
רובוטים, או נכון יותר, שני רובוטים, נום-או-טרון 9000 האחראי למזון בספינה;
פילבים, המוצג על גב הספר כחברהּ של אסטרה, אבל מעבר לכך הוא מכיר את הספינה היטב
ויודע לתפעל אותה; והרובוטית נומובוט האחראית על מדור השינה. הספר תורגם מאנגלית,
שהיא כידוע שפה שאיננה עורכת הבחנה של מין לגבי חפצים אלא אם למשל הכותב רוצה
להאניש את האובייקט. מעניין האם זהו המקרה (האנשה) או שההרקה לעברית הפכה את
נומובוט מרובוט לרובוטית. בין אם התשובה היא הראשונה או השנייה, מעניין מה מאפיין
רובוט לעומת רובוטית והאם הסדר החברתי אותו אנו מכירים יונצח גם בעולמם.
 |
| הרובוט פילבים |
המחשבה על הטיסה הממושכת גורמת לאסטרה לחוש רעב. בחיפושיה אחר משהו
ראוי למאכל היא מגיעה אל הרובוט נום-או-טרון 9000 האחראי למזון בספינה. היא מבקשת
ממנו ביסקוויט שוקולד והוא מכין לה אחד טעים ביותר. ואז היא מבקשת עוגה:
"אני רוצה משהו גאוני! אני רוצה משהו כל כך טעים שזה מפחיד! אני
רוצה את עוגת כל העוגות! (עמוד 47)". בדיעבד הקורא יבין שכאן התרחשה נקודת
מפנה בסיפור.
נום-או-טרון מתחיל לעבוד על ביצוע הבקשה אך אסטרה לא מספיקה לקבל את
העוגה משום שאביה, שחש בהיעלמותה חיפש ומצא אותה, ולקח אותה לישון.
מסיבה כלשהי אסטרה מתעוררת במהלך המסע. היא יוצאת מן הקפסולה בה ישנה
ומוצאת שהספינה נמצאת תחת התקפה של עוגות מרושעות ותופינים טורפים, התקפה שהיא חייבת לעצור משום שכל השאר ישנים.
 |
| התקפה של עוגות מרושעות ותופינים טורפים; מקור התמונה |
מתקפת העוגות המרושעות, קשורה בנקודת המפנה שהוזכרה לעיל ובהוראות
שנתנה אסטרה לרובוט המזון נום-או-טרון 9000. אם נום-או-טרון 9000 היה אדם ולא
רובוט הוא היה מגיב לבקשתה של אסטרה לפי אופיו וטעמו, או שהיה שולח אותה לישון, או
אם היה קונדיטור סמוי כמו אבא של אפרים באבא עושה בושות, היה אופה
לה אכן עוגה ובכל מקרה לא היה מסתבך בהרפתקאות יוצאות דופן. בקיצור, נום-או-טרון
9000 לא כל כך הצליח בגרסה של מבחן טיורינג, שנועד לבדוק "האם מחשבים יכולים לחשוב?". השאלה הזו רלוונטית שכן
רובוטים הם כמובן מחשבים, וההבדל ביניהם לבין האחרונים הוא היכולות המכניות שלהם.
השאלה "האם מחשבים יכולים לחשוב?"
היא שאלה מעורפלת. בשנת 1950, הציע המתמטיקאי הבריטי, אלן טיורינג (הסרט משחק החיקוי הוא על אודותיו), במאמר שפרסם בכתב העת Mind, ואשר בדיעבד הסתבר שהשיק
את התחום של אינטליגנציה מלאכותית, שאלה מעשית יותר: האם אנחנו יכולים לבנות מכונות
אשר בהישאלן באמצעות טלפרינטר, התשובות שלהן לא יינתנו להבחנה מאלו של בני אדם. טלפרינטר
הוא מכשיר הממיר הודעות מודפסות לקודים מוצפנים. בימינו "מבחן טיורינג" משתמש
ב"שפה טבעית". על פי מבחן זה יהיה אפשר להגדיר מכונה כבעלת תבונה אם תוכל
לשוחח עם אדם מבלי שזה יבחין שהוא משוחח עם מכונה ולא עם אדם אחר. במשך השנים הצליחו
תוכנות שיחה ( chatterbots ) להטעות בני אדם כאשר ניהלו אתם small
talk,
אך לא לאורך זמן. הסיבה לכך היא שבכל
שפה יש שני מרכיבים, תחביר וסמנטיקה, הקשורים בקשר הדוק, אך אינם זהים. מחשבים
יכולים ללמוד תחביר, אך בינתיים הם לא מצליחים עם הסמנטיקה. רשתות NETtalk ורשתות אחרות, מצליחות לבצע, בין
השאר, משימות מילוליות אחדות בהצלחה רבה, אך רבים ממאפייני ההתהגויות הקוגניטביות שלנו
נעדרים מביצועי המשוכללות שברשתות (לדוגמה, היכולת לבצע הכללות כאשר המדובר באוצר מלים
חדש).
יש המציעים לבדוק האם מחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית חושבים
באמצעות תמונות שבהם סדר הדברים שונה באופן ברור מן המציאות. קרחון באמצע חדר
מגורים לא יפריע למחשב בעוד שאדם יזהה בקלות את החריגה.
וזה כאמור מה שקרה לנום-או-טרון. בספר תגובתו של הרובוט הייתה שגויה
מעשית ולא מילולית כדי להניע את ההתרחשויות, אבל עקרונית זה אותו הדבר.
נומובוט היא רובוטית הפועלת באופן די סטריאוטיפי. כאשר היא מבחינה באסטרה
הערה, כל מה שהיא מנסה לעשות זה להחזירה לישון מבלי לשות להסבריה של אסטרה. אין
יכולת להתייחס להקשר, כלומר למצב החדש שנוצר ולהגיב אליו.
אשר לרובוט פילבים, יש לקרוא היטב את הספר ולבדוק האם הוא מצליח להגיב
בהקשרים חדשים או שהוא נענה לפקודות מדויקות של אסטרה.
מטרת הנסיעה היא, כפי שהוזכר לעיל, הכנתו של כוכב נובה מונדי להתיישבותם של בני
אדם. כדי שלא נחשוד במטרות קולוניאליסטיות, שותל המחבר את האמירה "כל אחד
יודע שאין דבר כזה חייזרים (עמוד 31)" בפיה של אסטרה. האמת, זו בעיקר אמירה
מטרימה. השאלה האם לאחר שמסתבר שיש חייזרים אפשר לנסוע כך סתם לכוכב נובה מונדי
ולהכין אותו להתיישבות בני אדם?
אֵימָה-ללא-שם היא אחת החייזריות שאסטרה פוגשת, ושמה משמעותי ביותר,
שכן כאשר אפשר לנקוב בשמה של החרדה, פעמים רבות היא כבר לא מפחידה: אם כן,
אימה-ללא-שם היא כמו רווק-גבר-לא-נשוי. טאוטולוגיה. כל עוד אין לה שם היא אימה,
אחר כך, כבר לא.
אז מה היה לנו? גיבורה ילדה, נישואים רב-אתניים, שאלה על אינטליגנציה
מלאכותית, תרגום מעולה, הדפסה כמעט מושלמת (כמעט, כי שני עמודים לא היו חדים) –
ובקיצור, מומלץ!
פילפ ריב, עוגות בחלל, איורים: שרה מקינטייר,
תרגום: גילי בר-הלל סמו, עורכת: רוני בק, הוצאת עוץ, 2015.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה